לשון הרע על עו"ד במבחן הבריות- חוג לקוחותיו העכשוויים והפוטנציאלים
מאת: עו"ד דוד סער
לא אחת נדונה בפסיקה סוגית "לשון הרע במבחן הבריות". הפסיקה קבעה כי המבחן להיותו של ביטוי בגדר "לשון הרע" הינו "מבחן הקורא הסביר", הוא "מבחן הבריות", כאשר אין נפקא מינה אם נמען הפרסום נפגע באופן סובייקטיבי (ראה: ע"א 1104/00 אפל נ. חסון, פד"י נ"ו (2)607, 617), והמבחן האובייקטיבי הוא זה שקובע. כלומר יש לבדוק כיצד הדברים נתפסים בעיני סביבתו הקרובה של הנמען (ע"א 466/83 שאהה נ. דרדריאן, פד"י ל"ט(4) 734), כאשר הפרסום הפוגע יבחן בהקשרו הכולל (ע"א 723/74 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ. חברת החשמל לישראל, פד"י ל"א(2) 281, ע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ. לוני הרציקוביץ, פ"ד נ"ח(3) 558). כיצד פירשה הפסיקה מבחן זה כאשר מדובר בבעל מקצוע אשר מושמץ בעיתון שחוג לקוחותיו נוהג לקרוא? שאלה זו נדונה בתא (ת"א) 75105/04 ישראלי עודד, עו"ד נ' יסעור יונתן (ניתן ביום: 25.05.2006).
הסעיף הרלוונטי לדיון זה הינו סעיף 1(3) לחוק איסור לשון הרע (הוצאת דיבה), התשכ"ה- 1965, הקובע כי "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו".
במקרה הנדון, הציג סגן ראש עיריית הרצליה בכתבה שפורסמה במקומון של אזור השרון, את התובע, עו"ד ישראלי עודד, כרשלן אשר מטעה את לקוחותיו ומפסיד בהליכים משפטיים בהם מתמחה. בית המשפט פסק כי "הטלת דופי חמור בכישוריו המקצועיים וביושרו המקצועי של אדם עלולה בהחלט לפגוע בעיסוקו ובמקצועו, לבזותו ולהשפילו, אם לא בעיני החברה בכללותה, אזי למצער בחוג לקוחותיו וחבריו למקצוע", ומקל וחומר במקרה בו מדובר בעו"ד אשר עוסק בדיני תכנון ובניה, שהינו "תחום משפטי ייחודי אשר מעטים עוסקים בו".
עוד נפסק כי אין לקבל את טענת הנתבע שאמר את הדברים "באופן אירוני", שכן החשוב הוא כיצד הדברים נתפסו בעיני הקורא הסביר, אשר לא גילה שום "אירוניה" אלא קיבל את הדברים כפשוטם.
בית המשפט לא קיבל את טענת הנתבע לפיה אין נפקא מינה בפרסום, שכן כל עו"ד מפסיד בתביעות משפטיות, וקבע כי ייחוס הפסד לעורך דין במשפטים בהם הוא מטפל ובהם מציג הוא את מומחיותו, הנו בדיוק מסוג הדברים הפוגעים בעורך דין ומורידים את קרנו וכי כל פרסום המייחס באופן לא נכון הפסד במשפטים, מכרסם במאזן ההצלחות של כל עורך דין. המוניטין של עורך דין נוצר ונצבר לאורך זמן, ואמרה מפיו של נושא משרה ציבורית בכירה, סגן ראש העיר, כי עורך דין פלוני מפסיד במשפטים פעמים לא מטעות, בהכרח יפסול שכירת שירותיו.
בסופו של יום, קיבל בית המשפט את תביעת עורך הדין כנגד סגן ראש העיר וקבע כי פרסום אמירותיו בעיתון המקומי כנגד עורך הדין, הינו בבחינת לשון הרע.
ד"ר דוד סער, עו"ד