בקשה שהגיש עובד עירייה לקבלת חסינות מפני תביעת לשון הרע שהוגשה כנגדו, נדונה בבית משפט השלום בתל-אביב (35961-09-16). במסגרת בקשתו, טען המבקש כי המעשים שיוחסו לו נעשו תוך כדי מילוי תפקידו כחבר מועצה. המבקש הסתמך בבקשתו על סעיף 7א (א) לפקודת הנזיקין, המקנה חסינות מפני תביעות נזיקין לעובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו כעובד ציבור.
המתנגדת לבקשה זו הייתה העירייה עצמה, שמגיש תביעת הנזיקין כנגד המבקש, הינו בעצם עובד בכיר שלה. בנימוקי התנגדותה טענה העירייה, כי אין מקום לחסינות, היות והמבקש לא פעל לפי אישור העירייה ואין היגיון להקנות חסינות לאדם שתוקף את העירייה ועובדיה.
ביהמ"ש דחה טענה זו של העירייה, לפיה חסינות מוקנית רק לתומכים בפעולות העירייה, וציין כי הדעת אינה סובלת מצב בו תידחה בקשה למתן חסינות רק בטענה שהמעשה מהווה ביקורת על התנהלות עובדי העירייה ומנהליה. טענה זו של העיריה, עומדת בסתירה לתכלית החסינות, המבקשת לאפשר לעובד ציבור לקיים תפקידו בלא מורא.
בסופו של דבר, חסינות עובד הציבור אושרה ע"י ביהמ"ש, והעיריה חוייבה בהוצאות משפט בסך 8,000 ₪.
עו"ד נזיקין דוד סער
