חסינות דברים שנאמרים תוך כדי הליך משפטי מפני תביעת לשון הרע
מאת: עו"ד דוד סער
באותה פרשה עורך דין היה מצוי בסכסוך משפטי כלשהו. במסגרת ההליך ביקשו יריביו צו שיפוטי אשר יורה ללשכת עורכי הדין לחשוף הליכים משמעתיים שננקטו כנגדו בעבר. בטרם עלה בידו לעכב ביצועו של צו זה, הניחו היריבים ידם על אותם מסמכים וחשפו אותם בפני בית המשפט. צו בית המשפט שהגיע היה בבחינת "מעט מדי ומאוחר מדי". עורך הדין הגיש כנגדם תביעת לשון הרע. האם יש שחר לתביעה שכזו או שמא יש למוחקה על הסף?
בית המשפט פתח וציין כי הגם שאך ורק במקרים נדירים ביותר ניתן יהא לדחות תובענה על הסף בטרם נדונה, הרי שזהו המקרה, וזאת לאור פסיקת בית המשפט העליון ולפיה ההגנה שבסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, הגנה מוחלטת היא.
סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע (הוצאת דיבה) קובע כי: "לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי… פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור".
ברע"א 1104/07 עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל [פורסם בנבו], נפסק כי החסיון שבסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע הינו מוחלט, ואין לקרוא לתוכו סייג הנוגע לתוכן הפרסום, אשר עניינו בשאלה האם ההתבטאות הדיבתית קשורה לדיון המשפטי ומשרתת אותו, או שמא יסודה ברשעות ובזדון.
עוד נקבע, כי ההגנה מכוח סעיף 13(5) לא תחול לא רק על אותם דברים אשר נאמרו באולם בית המשפט, כי אם תחול על "כל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט והמשמשו כהלכה."
באשר לפירוש המונח "תוך כדי דיון" נקבע בפסיקה, כי יש ליתן למונח זה פירוש רחב שכולל את כל ההליכים הקשורים לדיון שבמחלוקת בין הצדדים, לרבות כתבי בית דין, התכתבויות וניהול משא ומתן הקשורים למחלוקת נשוא הדיון (ע"א 1682/06 עו"ד רסקין נתן נ' אברהם לב [פורסם בנבו]).
באותה פרשה נפסק כי אין מחלוקת שהמסמכים הוגשו לבית המשפט בניגוד לצו עיכוב שיפוטי שניתן, שכן הם הוגשו טרם הוגש ונכנס לתוקפו צו עיכוב הביצוע, ועל כן אינם מהווים הפרה של צו שיפוטי, וחסינים מפני תביעת דיבה.
לסיכום, רואים אנו כי בתי המשפט העניקו פרשנות מרחיבה למונח "תוך כדי דיון" החוסה תחת הגנה, ולא כל מקרה או אמירה הינם בבחינת "לשון הרע" כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע. לפיכך, יש לבחון כל מקרה לגופו ומומלץ לעשות זאת בליווי של עורך דין מקצועי ומנוסה, אשר ידע להעריך את סיכויי התביעה ולהמליץ בפני הלקוח באיזו דרך ראוי לפעול בנסיבות המקרה.
ד"ר דוד סער, עו"ד