גננת שהעידה בפני פקידת סעד לקביעת משמורת ילדים חסינה בפני תביעה

מאת:

האם ניתן לתבוע בלשון הרע את מי שמסר מידע לפקידת סעד, אשר ערכה תסקיר עבור בית המשפט לענייני משפחה, וזאת כאשר סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1969 קובע כי "פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשו תוך כדי דיון כאמור… לא ישמשו עילה למשפט פלילי או אזרחי"? שאלה זו הועלתה בת"א (ת"א) 11996-03-10 בן יאיר טליה נ' נטלי הראל (ניתן ביום: 20.10.10).

באותה פרשה מינה בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן פקידת סעד, לערוך תסקיר ראשוני בענייני משמורת, על רקע המחלוקת בין התובעת לבין בעלה. בין היתר פנתה פקידת הסעד לגננת בפעוטון של בת התובעת, וזו הטיחה בפניה דברים קשים עד מאד. התובעת הגישה תביעת דיבה כנגד הגננת.

בית המשפט מחק על הסף את תביעתה, וזאת משום שתסקיר של פקידת סעד אשר נערך לצורך הליך משפטי, וכאשר פקידת הסעד מהווה את "זרועו הארוכה של בית המשפט", חוסה תחת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, וזאת מכוח התכלית של הגנה על עדים אשר יוכלו למסור עדותם בפני פקיד סעד "בלא שתרחף מעליהם חרב תביעת הדיבה", וכן בכדי להגשים את התכלית של טובת הילד. בית המשפט הסתמך על ההלכה שנקבעה ברע"א 1104/07, ולפיה החסינות מכוח סעיף 13(5) הינה מוחלטת ואין לקרוא לתוכה סייג של הקשר תוכן הדברים לדיון, וזאת מתוך חשש שהצדדים ירסנו את עצמם יתר על המידה, וכן על ההלכה שנקבעה בבקשה לדיון נוסף (דנ"א 7025/09) ולפיה, ישנם כלים משפטיים אחרים כנגד שימוש לרעה בהליכי משפט.

בהלכות אלו נפסק כי את המונח "תוך כדי דיון" יש לפרש בהרחבה ככולל את כל ההליכים הקשורים לדיון שבמחלוקת בין שני הצדדים, לרבות כתבי בי- דין, התכתבויות, וניהול משא ומתן הקשורים למחלוקת נשוא הדיון (ע"פ 364/73).

כן נדחתה תביעתה של התובעת ברשלנות, ונפסק כי לא ניתן לעקוף את דיני לשון הרע ע"י תביעה ברשלנות (ע"א 357/76).

ד"ר דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן