התשובה לשאלה מתי ובאילו נסיבות ניתן לקבל פיצויים בגין נזקי שריפה, תלויה בראש ובראשונה בתשובות לשאלות:
- האם יש לניזוק ביטוח שמכסה מפני נזקי שריפות?
- ומהו הגורם לשריפה?
למשרד עורכי דין דוד סער ניסיון רב שנים בייצוג תביעות פיצויים בגין נזקי שריפה. לצד המדריך המפורט שלהלן, אנו מזמינים אתכם/ן להשאיר לנו פניה באתר או ליצור עמנו קשר טלפוני. יחד עם עורך דין נזקי שריפה מומחה, נבחן כיצד נוכל לסייע ולמצות את מלוא זכויותיכם.
כאשר הנכס שניזוק מבוטח מפני נזקי שריפה
ישנן כל מיני פוליסות ביטוח שכוללות כיסוי מפני נזקי שריפות, כגון ביטוח מבנה (כגון דירת מגורים או בית עסק), ביטוח תכולה, או ביטוח רכוש.
בהקשר זה יש לזכור שביטוח המבנה הבסיסי שצריך להירכש כתנאי ללקיחת משכנתה בבנק כולל כיסוי רק מפני נזקים שאירעו למבנה, להבדיל מכיסוי נזקים לתכולתו או ביטוח צד ג'.
אם הנכס שניזוק מבוטח מפני נזקי שריפה, על בעל הנכס להודיע לחברת הביטוח על השריפה ולהגיש בפניה תביעה לקבלת פיצוי בגין נזקיה.
לאחר קבלת ההודעה על השריפה, חברת הביטוח תשלח שני אנשי מקצוע מטעמה למקום השריפה: חוקר שריפות ושמאי.
חוקר השריפות ינסה לאבחן את מקור השריפה: קצר חשמלי, רשלנות, הצתה מכוונת, פיגוע טרור, איתני הטבע (למשל, התלקחות אש עקב מכת ברק או תנאי שרב), וכיו"ב, ואילו השמאי יעריך את גובה נזקי השריפה.
חוקר השריפות והשמאי יבדקו את מקום השריפה, יבחנו את הנזקים, יצלמו אותם, יגבו עדויות מבעל הנכס ואנשים נוספים שמעורבים בנסיבות המקרה ויכולים לשפוך עליהן אור, ככל שישנם כאלו, יבדקו את דו"חות המשטרה ומכבי האש, ויגישו לחברת הביטוח דו"חות מטעמם שמסכמים את ממצאיהם.
מטבע הדברים, יש לקחת בחשבון שחוקר השריפות והשמאי שמטעם חברת הביטוח אינם בהכרח אובייקטיביים, מאחר שהם מודעים היטב לציפיה לשרת את האינטרסים של חברת הביטוח, ששלחה אותם ומממנת את שכרם, ואשר לא בדיוק ששה לשלם פיצויים לבעל הנכס הניזוק. לפיכך, לעתים מומלץ לבעל הנכס המבוטח להזמין גם מטעמו חוקר שריפות ושמאי שיכינו דו"חות משלהם, וזאת במיוחד כאשר הוא חש שאנשי המקצוע מטעם חברת הביטוח צפויים למסור דו"חות ששונים ממה שלדעתו עליהם למסור.
חברת הביטוח תבחן את הדו"חות של חוקר השריפות והשמאי מטעמה, כמו גם את היקף חבותה לפי הפוליסה, לרבות חריגים והרחבות ככל שישנן, ותודיע לבעל הנכס האם היא מקבלת או דוחה את תביעתו. לדוגמא, פוליסות הביטוח אינן כוללת כיסוי מפני שריפה שאירעה עקב הצתה מכוונת של בעל הנכס (להבדיל מרשלנות) או עקב פעולת איבה/מלחמה (שמכוסה על ידי המדינה במסגרת קרן מס רכוש, וכפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן).
אם חברת הביטוח תקבל את התביעה, היא תשלם לבעל הנכס את הפיצויים המגיעים לו לפי הפוליסה. ככל שחברת הביטוח גם מצאה שהשריפה נגרמה עקב פעולה מכוונת או רשלנות של גורם שלישי כלשהו, היא תגיש נגדו תביעת שיבוב, שבה הוא יידרש לשפות אותה בגין תשלומי הפיצויים שהיא נאלצה לשלם לבעל הנכס עקב השריפה שנגרמה בגללו. לדוגמא, במקרה שבו שריפה בדירת מגורים מבוטחת אירעה בשל רשלנות שוכרי הדירה שהתגוררו בה.
אם חברת הביטוח תדחה את התביעה, עליה לנמק את הסיבות לדחייה, ולמשל, כאשר היא סבורה שהשריפה אירעה בשל הצתה מכוונת של בעל הנכס וכדי לזכות בדמי הפיצויים. ככל שהסיבות אינן מקובלות על בעל הנכס, באפשרותו להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח בפני בית המשפט.
כאשר הנכס שניזוק מבוטח מפני נזקי שריפה גם שימש כעסק
כאשר הנכס שניזוק והיה מבוטח מפני נזקי שריפה שימש כבית עסק (להבדיל מדירת מגורים, למשל), יש לבחון האם פוליסת הביטוח שלו כללה רק כיסוי לנזקים ישירים או גם נזקים עקיפים.
נזקים ישירים הינם הנזקים הפיזיים שנגרמו למבנה בית העסק באופן ישיר עקב השריפה, ואילו הנזקים העקיפים הינם הנזקים שנגרמו לעסק באופן עקיף, וזאת בגין אובדן רווחים עקב השבתת העסק ותקופת שיקומו ושיפוצו עד לפתיחתו מחדש.
כאשר הנכס שניזוק אינו מבוטח מפני נזקי שריפה
אם הנכס שניזוק איננו מבוטח מפני נזקי שריפה, בעל הנכס איננו זכאי לקבל פיצוי, למעט במקרה בו השריפה נגרמה על ידי גורם אחר, שאז באפשרותו להגיש תביעת נזיקין כנגד אותו גורם מזיק, ולדרוש ממנו לשלם לו פיצויים בגין הנזקים הישרים והעקיפים שנגרמו לו עקב השריפה.
מדובר למשל במקרה שבו השריפה פרצה עקב קצר במכשיר חשמלי שנגרם עקב פגם באותו מכשיר שבגינו ניתן לתבוע את היצרן או היבואן שלו, או כאשר מדובר בשריפה שפרצה בנכס סמוך בשל רשלנותו של בעליה והתפשטה ממנו גם לנכס הניזוק.
כאשר הנכס ניזוק משריפה שנגרמה עקב פעולת איבה / מלחמה
אם מדובר בשריפה שאירעה בשל פעולת איבה על רקע גזעני או לאומני או מלחמה, ולדוגמא עקב נפילת רקטה בזמן מלחמה, יש להגיש תביעה בפני רשות המסים לקבלת פיצויים מקרן מס רכוש, וזאת בהתאם להסדר שקבוע בחוק מס רכוש וקרן פיצויים תשכ"א- 1961. יובהר שהפיצויים שיתקבלו מקרן מס רכוש הינם רק בגין נזקים ישירים, להבדיל מנזקים עקיפים.
אם אנשי רשות המסים לא פנו מיוזמתם לבעל הנכס הניזוק לאחר התרחשות פעולת האיבה שגרמה לנזק, יש לפנות לרשות המסים תוך שבועיים ממועד קרות הנזק, עם אישור מטעם המשטרה שמתבסס על דו"ח חוקר שריפות לפיו יש חשד סביר שהנזק אירע עקב פעולת איבה. תוך 3 חודשים ממועד קרות הנזק יש להגיש תביעה בפני קרן הפיצויים.
