עסקינן בתביעה לשיפוי התובעים בגין נזקים אשר נגרמו להם כפועל יוצא מאיחור בהגעת מדרגות למטוס ושהייתם, לטענתם, במשך 32 דקות במטוס עם דלתות נעולות וללא מיזוג [ת"ק (תל אביב) 41147-05-10, שרון ואח' נ' ארקיע קווי תעופה בע"מ ואח'].
ואלו עובדות המקרה:
התובעים טסו בטיסת ארקיע מאילת לנמל התעופה בן גוריון. הטיסה יצאה באיחור של 10 דקות והגיעה באיחור של 15 דקות לנמל התעופה בן גוריון. עת נחת המטוס והגיע למקום החניה שלו, נותרו דלתות המטוס נעולות במשך 32 דקות ובזמן זה המזגן לא עבד. התובעים חשו מחנק והתעכבו בפרק הזמן האמור. לטענת התובעים הם זכאים לפיצוי הנובע הן מעוגמת הנפש וחוסר הנוחות אשר נגרמו להם והן, מבזבוז הזמן אשר נגרם להם.
הנתבעות טענו כי העיכוב בהובלת המדרגות היה בן 17 דקות בלבד, המיזוג פעל לאורך כל זמן ההמתנה, הטיסה יצאה באיחור של 7 דקות בלבד והגיעה באיחור של 4 דקות בלבד. זאת ועוד, ככל שאמנם היה עיכוב מסויים, הרי שהוא עיכוב סביר אשר אינו מהווה עילה לתביעה באשר, הובלה אווירית הינה נושא מורכב ועיכוב של דקות ספורות הינו לעיתים כורח המציאות ומוצדק.
בית המשפט קבע כי התובעים לא הציגו כל ראייה התומכת בטענתם ולפיה הגעת המדרגות וכפועל יוצא מכך, פתיחת דלתות המטוס, התעכבה במשך 32 דקות כטענתם. יתר על כן, התובעים לא דייקו באשר לפרק הזמן בו איחרה הטיסה.
בית המשפט קבע גם כי פרק הזמן בין סגירת המנועים לבין הגעת המדרגות ופתיחת הדלתות עמד על 17 דקות, ועל כן בחן האם פרק זמן זה מקנה לתובעים עילה לתביעה כנגד הנתבעות או מי מהן?
בית המשפט השיב על שאלה זו בשלילה, משני טעמים. ראשית, מבחינה עובדתית, ממילא הפעולות הנדרשות לחיבור המדרגות לוקחות פרק זמן של כעשר דקות, ולכן האיחור עומד על שבע דקות לכל היותר.
משכך, נקבע כי פרק הזמן אשר חלף ממועד דימום המנועים עד למועד בו הגיעו הדלתות הינו סביר ומשכך, אין בו בכדי להקנות לתובעים עילה לתביעה.
שנית, בית המשפט פסק כי עילת התביעה הינה בגדר:"מעשה של מה בכך" שאדם בר דעת ומזג רגיל לא היה בא בנסיבות אלו בתלונה עליו וזאת, בהתאם לסעיף 4 לפקודת הנזיקין.
גם הטענות בדבר חוסר נוחות ומחנק כפועל יוצא מכך שמערכת המיזוג לא עבדה, לא נתמכו בראייה כלשהי והן אף אינן עולות עם דו"ח הקברניט.
בסופו של יום, התביעה נדחתה ונגד התובעים נפסקו הוצאות.
דוד סער, עו"ד
