פיצוי בגין עיכוב שלא כדין לחקירה

מאת:

10.07.2011

לאחרונה ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה, במסגרתו הסכימה מדינת ישראל ומשטרת ישראל לשלם סך של 7,000 ₪ פיצוי לאדם אשר עוכב לחקירה שלא לצורך.

באותה פרשה, התובע קיבל זימון להישפט בגין עבירת תנועה שביצע. הוא התייצב לדיון בבית משפט לענייני תעבורה, שם נדחו טיעוניו וניתן גזר דין, שגזר עליו פסילה בפועל למשך 5 חודשים. התובע הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את ערעורו, ניגש מיד התובע למזכירות בית המשפט והפקיד את רישיון הנהיגה שלו. בתום 5 החודשים בהם לא נהג התובע, ולאחר שחזר לנהוג, נעצר הוא ע"י שוטר בצד הכביש, בטענה כי הפר את צו הפסילה לנהיגה. הסבריו של התובע כי תקופת הפסילה חלפה, וכי מדובר בטעות נפלו על אוזניים ערלות. התובע נאלץ להתלוות לתחנת המשטרה, שם נחקר, ורישיונו נשלל ממנו, והוא זומן לשימוע בפני חוקר אחר למחרת היום. התובע התייצב למחרת היום, ושוב, הסבריו כי המדובר בטעות לא נבדקו לעומק, ורק נאמר לו כי בהתאם לרישומי מסוף המשטרה, יש לו פסילה לנהיגה.

מיד לאחר השימוע, נסע התובע עם עורך דינו למזכירות בית המשפט לתעבורה, שם ניתן לו אישור על הפקדת רישיון הנהיגה שלו בזמן הפסילה. אישור זה הוצג בפני החוקר שערך לתובע את השימוע, אולם גם זה לא סיים את מסכת הייסורים של התובע, שכן נאמר לו ע"י החוקר כי אין ביכולתו לעדכן את מסופי המשטרה, ורק הודעת מזכירות בית המשפט לתעבורה יכולה לשלוח את האישור למזכירות המשטרה לעדכון. בינתיים נאמר לתובע שלא לנהוג במשך שבועיים ימים, על מנת להימנע מעיכוב ומעצר נוסף. התובע הפקיד את רישיון הנהיגה שלו שוב, ובינתיים פנה מספר פעמים למזכירות בית המשפט לתעבורה והן למשטרה לבירורים.

בשל כל הטרטורים, כפי שפורט לעיל, הגיש התובע תביעה בגין עגמת נפש, פגיעה בשם הטוב, פגיעה בחירות, פגיעה בחופש התנועה, ושכ"ט עו"ד בגין ליווי לשימוע בפני חוקר.

מדינת ישראל, כאמור, הסכימה לשלם לתובע פיצוי בסך של 7,000 ₪.

ואנחנו אומרים לכם, אם יש לכם סיפור דומה של טרטורים שלא כדין וללא כל בסיס מטעם הרשויות, אל תהססו להגיש תביעה!

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור