בית משפט השלום בחיפה פסק למעלה משלושים אלף ₪ פיצויים לאזרח, בגין תפיסת מעוקלים בחנותו, ע"י חברה שפעלה מטעם העיריה, עקב חוב כספי של מיסי ארנונה לעיריה, ת"א (שלום חיפה) 5989/06 שטרן נ' עיריית חיפה ואח'.
התובע טען כי לא היתה לעיריה כל זכות לבצע את תפיסת המעוקלים. העיריה גרמה לו לנזקים, הן כספיים, הן עגמת נפש והן פגיעה בשמו הטוב.
העיריה טענה כי הליך תפיסת המעוקלים נעשה כדין. התובע חב כספים לעיריה בגין אי תשלום מס הארנונה, ועל כן, לאחר שלא שעה להתראות אשר נשלחו אליו, ניתנה לנתבעת 2 הרשאה כדין לבצע את הליך העיקול.
בית המשפט קיבל חלקית את התביעה ופסק כי התובע הוכיח כי מסכת טעויות מצד העיריה הביאה לזקיפת חובות לא לו, וכתוצאה מכך להליכי גביה שלא כדין. מנגד, הנתבעות לא הצליחו להוכיח, כי ביום ביצוע העיקול היה חוב וממה הוא מורכב. כמו כן, העיקול בוצע כנגד מיטלטלין שאין לעקל על פי חוק ההוצאה לפועל.
בית המשפט בחן את הראיות והגיע למסקנה כי הנתבעות פעלו שלא כדין בפרשת תפיסת המעוקלים נשוא התביעה, ובמיוחד בתפיסת הקופה הרושמת בחנותו. לא היה בזמן התפיסה חוב שמצדיק תפיסת מעוקלים.
הנתבעות פעלו בתובע שלא במידתיות, הזהירות וההגינות המתחייבת מתוקף מעמדה של הנתבעת 1 כרשות ציבורית-ממלכתית והנתבעת 2 כשלוחתה ופועלת על פי הנחייתה.
בית המשפט קבע כי העיריה גם פעלה בניגוד לסעיף 310 לפקודת העיריות ולא איפשרה כלל את "14 ימי החסד". לתובע כלל לא ניתנה האפשרות להסדיר את החוב, העיריה, מסיבות לא ברורות, זקפה חלק מהסכומים ששולמו ע"י התובע לטובת חשבון הארנונה של דירתו, במקום לטובת הנכס, כפי שביקש, ובכך הגדילה את יתרת החוב המתייחסת לחשבון הנכס, שלא כדין, וכפועל יוצא מזה, בוצע העיקול.
בנסיבות אלו, המסקנה היא גם, כי הסכום שבגינו יצא העיקול, אינו הסכום הנטען ע"י העיריה. העיריה נהגה בניגוד לנורמות התנהגות הנדרשות מרשות ציבורית, ברשלנות ובחוסר הגינות. ההגינות מחייבת, כי כאשר מרחפת מעל התובע סכנת עיקול – תזקוף העיריה את הסכום ששילם, לטובת החשבון בגינו הוצא העיקול
חובת העיריה כלפי אזרחיה לגבות מיסים על פי הדין. מסמכותה להפעיל את הנתבעת 2 לשם כך. חובת שתי הנתבעות לנהוג בהגינות, זהירות, באחריות, במידתיות, ובהפעלת שיקול דעת על פי אמות מידה אלו.
דוד סער, עו"ד
