עורך דין תביעות נזקי גוף
מאת: עו"ד דוד סער
תביעות נזקי גוף עוסקות בנזקים שנגרמו לגוף האדם (לרבות מוות) או נפשו, להבדיל מנזקים לרכוש. נזקי הגוף יכולים להתרחש במגוון נסיבות, לרבות עקב תאונת דרכים, תאונת עבודה, תאונה אישית, או עקב רשלנות רפואית, וכיו"ב.
ככל הגשת תביעה בכל תחום שהוא, גם כאשר מדובר בתביעת נזקי גוף, חשוב להתעמק היטב ובאופן יסודי בכל מרכיבי התביעה, לרבות עילת התביעה ודרכי הוכחתה, ראשי הנזק, חישוב הפיצויים, קביעת הסמכות העניינית והסמכות המקומית, ועוד. מטבע הדברים, מדובר ברכיבים שמצריכים מיומנות מקצועית רבה כך שמומלץ מאד להיעזר בעורך דין נזיקין שבקיא ומנוסה בתחום תביעות נזקי הגוף לצורך הגשתן.
עילת התביעה בתביעות נזקי גוף ואופן הוכחתה
עילת התביעה בתביעות נזקי גוף מתבססת בדרך כלל על עילת הרשלנות, שכוללת שלושה מרכיבים מרכזיים:
- התרשלות של הנתבע
- גרימת נזק לתובע
- וקיום קשר סיבתי בין התרשלות הנתבע לנזק שנגרם לתובע.
כדי להוכיח את המרכיבים הללו, יש (בין היתר) לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית ערוכה כדין מטעם מומחה רפואי שמתמחה בתחום הנזק הרפואי שנגרם לתובע.
לכלל זה ישנו חריג כאשר מדובר בתביעת נזקי גוף עקב תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ("חוק הפלת"ד"). חוק זה מתבסס על עקרון האחריות המוחלטת, לפיו (כמעט) כל נפגע בתאונת דרכים זכאי לקבלת פיצויים, וזאת ללא קשר למידת אחריותו לגרימת התאונה. לפיכך, לצורך הגשת תביעה זו אין צורך להוכיח את עילת ההתרשלות של הנתבע, וגם אין צורך להגיש חוות דעת רפואית, מאחר שבית המשפט נוהג למנות מומחה רפואי מטעמו לצורך בחינת היקף הנזק שנגרם לתובע וקיומו של הקשר הסיבתי בין הנזק לתאונת הדרכים.
ראשי הנזק במסגרת תביעת נזקי גוף
מקובל לחלק את ראשי הנזק שניתן לתבוע במסגרת תביעת נזקי גוף לשני סוגים: נזקים ממוניים (כספיים) ונזקים לא ממוניים.
הנזקים הממוניים עוסקים בנזקים כספיים שנגרמו לתובע ואשר ניתן לכמת ולחשב אותם באופן חשבונאי. נזקים אלו כוללים הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות, הוצאות עזרת צד שלישי, הוצאות להתאמת מבנה הבית, וכיו"ב. כדי להוכיח את הנזקים הללו יש להגיש לבית המשפט קבלות וכל מסמך אחר שיכול לשמש כראיה קבילה לשם כך.
נזקים לא ממוניים עוסקים בנזקים לא כספיים שנגרמו לתובע, ואשר לא ניתן לכמת ולחשב אותם באופן חשבונאי. מדובר בנזקים כגון כאב וסבל, עוגמת נפש, טראומות נפשיות, חרדות, דיכאון, אובדן הנאות החיים, וכיו"ב. בתביעות נזיקין שאינן תאונות דרכים, נזקים אלו מוערכים על פי שיקול דעת בית המשפט, בהתאם לחומרת הנזק. בתביעות של תאונות דרכים קיימת נוסחת חישוב בהתאם לגובה הנכות שנקבעה לניזוק, גילו ורכיבים נוספים שיש לקחת בחשבון.
אופן חישוב הפיצויים בגין ראשי הנזק במסגרת תביעת נזקי גוף
הכלל המרכזי לגבי אופן חישוב הפיצויים בגין ראשי הנזק במסגרת תביעת נזקי גוף הינו הכלל של השבת המצב לקדמותו. לפי כלל זה, הפיצויים נועדו להשיב ככל הניתן את מצבו של התובע לקדמותו, כלומר, לפני שנגרמו לו נזקי הגוף. לא פחות מכך אך גם לא מעבר לכך.
לצורך חישוב הפיצויים יש לקחת בחשבון פרמטרים שונים, ולרבות גילו של התובע. ככל שגילו של התובע הינו צעיר יותר, כך נותרת לו תוחלת חיים ארוכה יותר. כתוצאה מכך, ההוצאות העתידיות שהוא ייאלץ להוציא עקב מצבו הרפואי (לרבות הוצאות רפואיות, הוצאות עזרת צד ג' והוצאות ניידות), תהיינה ממושכות וגבוהות יותר, ועל כן יהיה זכאי לפיצויים בשיעור גבוה יותר. מאותה סיבה, גם הפסדי השכר העתידיים שלו, עד יציאתו לפנסיה, יהיו ממושכים ורבים יותר, ועל כן מגיעים לו פיצויים גבוהים יותר גם בגין רכיב זה.
לגבי הרכיב של כאב וסבל, יש לקחת בחשבון גם את אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לתובע לצורך אומדן מידת הפגיעה הרפואית שנגרמה לו. נכות זו נקבעת על ידי רופא בעל מומחיות בתחום נזקי הגוף שנגרמו לתובע, וזאת לפי רשימת הליקויים הרפואיים שמופיעה בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.
לגבי הרכיב של הפסדי השכר, יש לקחת בחשבון גם את אחוזי הנכות התפקודית שנקבעו לתובע, לצורך אומדן מידת הפגיעה בכושר העבודה ורמת ההשתכרות שלו. נכות זאת נקבעת על ידי בית המשפט, בהתאם לקריטריונים שונים, כגון גיל, מקצוע, יכולתו להמשיך ולעבוד במקצוע הקודם שלו, רמת השכר הקודמת שלו, מידת היקף הפגיעה בשכר שלו עקב הפגיעה הפיזית, ועוד.
שיקול נוסף שיש לקחת בחשבון הינו שיקול האשם התורם של התובע (למעט, כאמור, בתביעות נזקי גוף עקב תאונות דרכים לפי חוק הפלת"ד). ככל שבית המשפט ייקבע שנזקי הגוף שנגרמו לתובע התרחשו לא רק בשל אשמתו/רשלנותו של הנתבע בלבד, אלא שגם התובע עצמו גרם לכך, יש לכמת את שיעור האשם התורם ולנכות אותו מהיקף הפיצויים שייפסקו לתובע. לדוגמא, אם ייקבע שלתובע יש אשם תורם בשיעור של 30%, יש לנכות 30% משיעור הפיצויים שייפסק לו. בנוסף, מסכום הפיצוי שייפסק יש לנכות גם את הסכומים שקיבל התובע מביטוח לאומי בגין התאונה, שכן לא ניתן לקבל כפל פיצוי בגין אותה תאונה.
נפצעתם ואתם מעוניינים לבחון כיצד למצות את מלוא זכויותיכם? פנו עוד היום למשרד עורכי דין דוד סער לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני עם עורך דין תביעות נזקי גוף. להשארת פניה לחצו כאן.