מי אחראי על החלקה על כתם בתחנת דלק?
מאת: עו"ד דוד סער
איתרע מזלו של אדם, ובעת שמילא דלק בתחנת דלק, החליק על כתם שהיה על רצפת תחנת הדלק, וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף. נשאלת השאלה, האם אחראית בעלת תחנת הדלק או המפעילה, לפצות את עובר האורח בדין נזקיו. בתביעה אשר הוגשה לבית המשפט בת.א. 19433/01 שמואל אדר נגד "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ ואח', דן בית המשפט בשאלה וקבע כי תחנת דלק היא מקום "מועד לפורענות" מבחינה זו שנעשה בה שימוש תדיר בדלקים ושמנים באופן שהסיכון לכך שיישפך דלק או שמן על הרצפה הינו סיכון מוגבר. לפיכך על בעלי תחנת הדלק לדאוג לבדיקה של רצפת התחנה בתדירות גבוהה ביותר וטיפול בכל כתם של שמן או דלק.
כמו כן, קבע בית המשפט כי קביעת הסדרי בדיקה וטיפול, והעמדת עובד תורן על כך שיבדוק ויטפל בכתמים, בסבב בין העובדים הנמצאים, ממילא בתחנה, הינו אמצעי פשוט, יעיל, אשר איננו מטיל על התחנה כל עלות נוספת, כך שגם מבחינת מדיניות שיפוטית נאותה, נכון להטיל על התחנה חובה לנקוט בו.
לאור כל האמור לעיל קבע בית המשפט כי תחנת הדלק והחברה בעלת הזיכיון להפעלת תחנת הדלק וכן חברת ביטוח שביטחה את תחנת הדלק אחראים ברשלנותם לקרות האירוע, בכך שלמרות צפי ברור של שפיכת שמנים ו/או דלקים ו/או נוזלים אחרים על רצפת התחנה, לא הונהג מנגנון בדיקה של מפגעים בתחנה וטיפול בהם.
לעומת זאת, בית המשפט פטר מאחריות לנזקי התובע את חברת "דלק", אשר היתה בעלת המקרקעין, ואולם השכירה את המקרקעין בהסכם זיכיון לחברה שהפעילה את תחנת הדלק. בית המשפט קבע כי הצידוק להטלת חובת זהירות מושגית ביחסים שבין בעלים לבין מבקר במקרקעין, הוא הזיקה שבין הבעלים לבין סיכונים שנוצרו במקרקעין בתקופה שהמקרקעין היו בשליטתו. האחריות המוטלת היא, בשל מצבם הפגום של המקרקעין, ולא בשל שימוש רשלני, אשר עושה בהם השוכר, ואשר אינו ידוע לבעלים של המקרקעין. במקרה דנן, דלק איננה מחזיקה בתחנת הדלק, שכן היא העבירה את החזקה בה לידי השוכר. אין מדובר בליקוי הנמצא במקרקעין עצמם, אשר לית-מאן-דפליג שיש להטיל, בגינו, אחריות על המחזיק במקרקעין, אלא עסקינן בליקוי, אשר נגרם כתוצאה מהשימוש אשר עשו הנתבעים 3-6 בתחנה, תוך הפרת התחייבותם כלפי דלק. לכן, קבע בית המשפט כי אין מקום להטיל על דלק חובה לפקח על הסדרי הניקיון בכל התחנות המושכרות על ידה, בזכיון, לאחרים. הטלת חובה כזו איננה סבירה.
התובע זכה לפיצוי בסך כולל של כ-117,000 ₪ (לאחר ניכוי אשם תורם 20% ותשלומי המל"ל).
דוד סער, עו"ד