בע"א 9079/04אלון נ' לאופר,אימץ בית המשפט העליון את החלטתו של בית המשפט המחוזי בסוגית הפיצוי בגין הפסדי פנסיה אצל קטין או נפגע, אשר איבדו את מלוא כושר העבודה, ואשר טרם השתלבו במעגל העבודה.
בית המשפט העליון קבע, כי כאשר מדובר בנפגע, שלא ניתן לערוך חישוב מדויק של הפסד הפנסיה, ניתן לקבוע את הפיצוי לפי הערכה, או בסכום גלובאלי. על יסוד ההנחה לפיה, קיימת סבירות לכך שהנפגע ישתלב בעבודה המעניקה זכויות פנסיוניות.
בעידן בו ניתן "צו הרחבה" המחייב את כל המעבידים במשק להסדיר לעובדיהם תוכנית פנסיה מן הראוי לקבוע, כי אלמלא הפגיעה היה הקטין זכאי לפנסיה.
כאשר מחשבים את הפיצוי בגין אובדן זכויות פנסיה יש להעמיד את הסכומים שנמנעו מהנפגע כתוצאה מהפגיעה אל מול הסכומים שנחסכו מהנפגע (כלומר: הנפגע אינו צריך להפריש סכומים בכל שנות עבודתו לקרן הפנסיה), וההפרש בין סכומים אלו הינו גובה הפיצוי בגין רכיב זה.
על הנפגע לכמת את נזקו על ידי חוות דעת או על ידי נתונים בהתחשב בגילו ובתוחלת חייו הצפויה, בנכותו, בבסיס השכר אשר נקבע לו ובעובדה שלא נוכו הפרשות לפנסיה מהפסד.
במקרים בהם לא יוגשו נתונים אלו לבית המשפט יינתן פיצוי גלובלי.
דוד סער, עו"ד
