הפיצוי בנזיקין כנגזרת מכישורי הנפגע

מאת:

תאונות דרכים ופגיעות בנזיקין קורות למכביר ולצערנו אף ימשיכו לקרות. פגיעות אלה, מולידות במקרים רבים תביעות נזיקין או תביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המקנות פיצויים הולמים, הכל כמובן בהתאם לנתוני הנפגע ובהתאם לכישורי עורך הדין שמייצג אותך. משרדו של עו"ד דוד סער, רכש מוניטין רב במשך שנות קיומו, בתחום דיני הנזיקין והפלת"ד (פיצוי לנפגעי תאונות דרכים), והוא הדוגמא הטובה לכך, שעל איכות אין להתפשר.

פיצוי עתק לעורך דין שנפגע בתאונת דרכים

המדובר בעורך דין יליד 1978, אשר נפצע בתאונת דרכים, עת היה בן 33, בזמן שנהג באופנוע. כתוצאה מהתאונה נפגע התובע באיברי גוף רבים, אושפז ממושכות בבית החולים, כאשר נכותו התפקודית הועמדה על שיעור של 45%.

כאשר באים לבחון את גובה הפיצוי שיש לפסוק לנפגע, יש לקחת בחשבון רכיב משמעותי בנוסחת הפיצוי, והוא כושר השתכרותו של הנפגע והערכת הפסדי השכר. במקרה המדובר, מלאכת הערכת הנזק הייתה קשה במיוחד, שכן במועד התאונה היה הנפגע עורך דין צעיר, שעתידו עוד לפניו, כשבסיס שכרו, נכון לאותו מועד, היה נמוך יחסית לבסיס השכר, שעתיד עורך דין ברמתו להרוויח.

לצורך הוכחת כישוריו ויכולתו של הנפגע, העיד מנהלו בהווה ופירט את פוטנציאל ההשתכרות של התובע. ביהמ"ש השתכנע מעדות מעסיקו והסבריו, לפיו צפוי היה לתובע קידום והצלחה גדולה במקצוע, ובתוך כך העמיד את כושר השתכרותו של עורך הדין הצעיר, בהתאם לכפל ממוצע השכר במשק במכפלת הנכות התפקודית, בסך של כ- 15,500 ₪.

חישוב אקטוארי פשוט, הביא את ביהמ"ש לפסוק לתובע פיצוי בסך של יותר מ- 3 מיליון ₪, סכום שלקח בחשבון הפחתה של תקבולים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי, תשלומים תכופים שקיבל מחברת הביטוח ושכר טרחת עו"ד בשיעור של כ- 430,000 ₪. (ת.א. (מחוזי) 2684-01-12)

פיצוי בגין נפילה בגן שעשועים –

המדובר בתובע שעלה על מתקן גבוה בשם "סולם הפלא" שהוצב בפארק שעשועים בדרום הארץ. כתוצאה מרשלנות בעלי הפארק, נפל התובע מהמתקן ונפגע בברכו הימנית ועל כך הגיש הוא תביעת נזיקין כנגד האחראים לשלום המבקרים בפארק (ת.א. 61216-06-13).

ביהמ"ש קיבל את התביעה בחלקה, תוך שקבע שאין מחלוקת על כך, שמדובר במתקן שבמהותו נועד להפיל את המנסים לטפס עליו (מתקן הדומה ל "שור הזועם", שמטרתו להפיל את הרוכבים עליו). מכאן המסקנה, שאירוע הנפילה הינו ברמת וודאות של כמעט מוחלטת.

כן קבע ביהמ"ש כי חומרת הנזק הגופני שעלולה להיגרם למשתתפים, לא בהכרח ניתנת לצפייה ע"י המשתמשים במתקן, למרות שלט האזהרה המצוי בסביבה, ומכאן רמת האחריות המוטלת על האחראים למתקן.

עם זאת, קבע ביהמ"ש כי הוכח שהתובע התפרץ לעבר המתקן ללא רשות ובניגוד לנהלים, ובכך הפחית את גובה הפיצוי המגיע לו ב- 55%, שנזקפו לחובתו כאשם תורם.

לאור כל האמור, קבע ביהמ"ש כי על הנתבעת לפצות את התובע בסך כולל של כ- 191,000 ₪ בלבד, סכום שנבע מבסיס שכר ממוצע של התובע, המשקף את הכנסותיו וכושר השתכרותו במועד קרות התאונה.

עו"ד דוד סער סבור, כי גובה האשם התורם שנזקף לחובתו של הנפגע, הינו בלתי הולם ובלתי משקף את נסיבות התאונה, שכן בל נשכח כי מדובר במתקן שעשועים, ומה לי אם האדם עולה על המתקן ברשות או אם הינו עולה על המתקן ללא רשות.

משרדו של עו"ד דוד סער עוסק ומתמחה בעניינים הקשורים בעיקר לדיני תאונות דרכים, ביטוח לאומי, דיני ביטוח, דיני נזיקין, דיני עבודה ודיני משפחה. משרדנו מעניק ליווי וייצוג גם בבתי הדין הרבניים ולרבות בבתי הדין לענייני ממונות. משרדנו נחל הצלחות לא מבוטלות בתחומים השונים, לרבות תקדימים מעניינים. ככל שהינך חושש כי נפגעו זכויותיך, גש עוד היום למשרדנו, ונשתדל ב"ה לסייע לך.

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן