15.6.14
באופן כללי, בהתאם לסעיף 22 לפקודת הנזיקין, ישנו איסור גורף לגבי המחאת זכויות בתביעה נזיקית. מה הכוונה? להלן תובא הדוגמא הבאה: ראובן פגע בשמעון וגרם לו לנזקים. שמעון מעריך כי נזקיו עומדים על סך של 100,000 ₪. בנוסף, שמעון חייב כספים ללוי. היות ואין כיום לשמעון את הכספים להחזיר ללוי, הוא מוכר לו את זכותו בתביעה הנזיקית. כעת, מי שיתבע ויהיה למעשה התובע במשפט אל מול ראובן יהיה לוי, אשר קנה את תביעת הנזיקין משמעון. דבר זה אסור על פי החוק. אך לעיתים, בעקבות מציאות משתנה ומצבי קיצון, ישנה סטייה מן החוק ופרשנות מרחיבה לו.
כך ארע בתיק ע"א 5251/10 יעקב כספי בע"מ נגד בנק בילבאו הספרדי :
בשנת 1995 הוגשה תביעה על ידי בנק שוויצרי כנגד חברת כספי בע"מ. הבנק השוויצרי מימן את רכישת המטען עבור חברת רם תעשיות. חברת כספי אפשרה את שחרור המטען ברשלנות, שלא כנגד הצגת שטרי המטען המקוריים. זמן קצר אח"כ מצא עצמו הבנק, אשר מימן את רכישת המטען אל מול שוקת שבורה, עקב קריסת החברות של קבוצת רם. כמה שנים לאחר מכן, המחה הבנק את זכויותיו לבנק ספרדי, אשר בתקופה הרלוונטית, היה "בנק האם" שלו. לאחר מכן, התמזג הבנק עם בנקים נוספים בספרד.
ביהמ"ש קיבל את התביעה במלואה וחייב את חברת כספי לשלם לבנק פיצוי בסך של 20 מיליון ₪. חברת כספי ערערה על פסק דין זה לבית המשפט העליון וקבעה כי הבנק השוויצרי המחה את זכותו לבנק הספרדי שלא כדין ובניגוד לסעיף 22 לפקודת הנזיקין, אשר כאמור, אוסרת על המחאת זכויות.
השופטים עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין ודפנה ברק ארז, דחו את הטענה.
השופטת ברק ארז טענה כי מקורו של האיסור הזה הינו מן המשפט המקובל האנגלי, וכיום, בראייה מתקדמת, ובמיוחד בתביעות נזיקיות אשר אין להם נופך אישי כי אם מסחרי, אין הצדקה לאיסור זה.
השופט אליקים רובינשטיין הצטרף לדעתה וטען כי ראוי לפרש סעיף 22 זה באופן תכליתי ומצמצם וזאת בכדי למנוע "עשיית עושר ולא במשפט".
למעשה, ביהמ"ש צמצם באופן משמעותי את סעיף 22 לפקודה וקבע כי מעתה והלאה, כל המחאה כזאת תיבחן לגופה והמזיק לא יוכל לטעון טענה זו כדי להתחמק מאחריותו ותוצאות רשלנותו.
ע"א 5251/10 כספי נ' בנק בילבאו ואח'
דוד סער, עו"ד
