תביעה נזיקית בעילת רשלנות רפואית הינה עניין מורכב, שכן על התובע להוכיח כי הרופא לא פעל כרופא סביר ומיומן, וכי יש קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. אם יתמזל מזלו של התובע ויוכל להביא חוות דעת מטעמו, הנתבעים יגישו חוות דעת סותרת. בנסיבות אלו, פונים לא אחת הצדדים לגישור. כך היה בבשא (י-ם) 1448/06 עיזבון המנוח דניאל חכיאשוילי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (ניתן ביום: 3.12.06).
סעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, מגדיר את הגישור באופן הבא: "הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו".
הדרך להגיע לגישור יכול שתהא ביוזמת הצדדים או ביוזמת בית המשפט, אשר, על פי סעיף 79ג(ב), "רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור".
בין אם הגישור התחיל ביוזמת בית המשפט ובין בדרך אחרת, מוסמך בית המשפט לעכב את ההליכים שבפניו, לתקופה שיקבע. כמו כן רשאי בית המשפט להאריך את התקופה, בהסכמת בעלי הדין (סעיף 79ג(ה)).
למגשר הוקנו סמכויות וכוחות, מעבר למקובל בהליך המשפטי, אולם הוא פטור מחובת שמיעת שני הצדדים כאחת, ורשאי לשמוע כל אחד מהם לחוד, וגם להיפגש עם בעלי הדין, יחד או לחוד, בלא עורכי דינם (סעיף 79ג(ג) לחוק).
ההפרדה בין הליך הגישור לבין ההליך השיפוטי, באה לידי ביטוי בהוראת סעיף 79ג(ד) לאותו חוק, הקובעת כי "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראייה בהליך משפטי אזרחי".
הוראה זו, המגבילה את בית המשפט בשמיעת ראיות, מעידה עד כמה היה חשוב למחוקק לאפשר הליכי גישור פתוחים וענייניים, מבלי שצד יחשוש מכך שמה שאמר בפני המגשר ייחשף בהליך השיפוטי, אם הגישור לא יעלה יפה. מדיניות המחוקק היא, איפוא, עידוד הגישור וחיסיון האמור בו, אף בפני בית המשפט, מתוך תקווה כי בדרך זו יקל על הצדדים להגיע לעמק השווה בפני המגשר.
גישור מוצלח מסתיים ב"הסדר גישור", אשר מוגדר בסעיף 79ג (א) לאותו חוק, באופן הבא: "הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור". כאשר מגיעים בעלי הדין להסדר גישור, כי אז תחול הוראת סעיף 79ג(ז) לחוק האמור, הקובעת כי במקרה כזה "יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין".
באותה פרשה הסכימו הצדדים כי יפסקו לעיזבון המנוח כ- 275,000 שקלים, בגין הרשלנות הרפואית הנטענת שהובילה למותו בטרם עת של התובע. בנסיבות שבהן הליך הגישור היה ארוך ומורכב, בקשת העיזבון לביטול פסק הדין בשל רצונו לקיים הליך ראיות, כ- 3 חודשים לאחר הינתן ההסכמה, נדחתה.
דוד סער, עו"ד
