האם ניתן לחייב נושא משרה באופן אישי בשל עוולה נזיקית שביצעה החברה שבבעלותם?
המקרה הובא לדיון בפני בית המשפט העליון (ע"א 313/08).
ואלה עובדות המקרה:
מספר אנשים התקשרו עם חברת תיירות בהסכם רכישת דירות נופש בעכו.
בעקבות קשיים כלכליים קרסה החברה והפרויקט נעצר, כאשר במקום עומד מגדל בן 13 קומות במקום 33 קומות.
עד שלב הפסקת הבניה וקריסת החברה שילמו הרוכשים את החלק הארי של התשלום, וכנגד מרבית הסכום הונפק להם ביטוח על ידי חברת הביטוח.
התיק הובא לראשונה בפני בית המשפט המחוזי שקבע כי יש לחייב את נושאי המשרה באופן אישי.
כנגד פסק דין זה הוגש הערעור לבית המשפט העליון.
שופטי בית המשפט העליון שדנו בתיק ציינו כי במקרה זה לא ניתן לחייב את נושאי המשרה בטענה כי הפרו את חובת תום הלב בשלב הטרום חוזי. לטענת בית המשפט העליון הפרת חוזה על ידי חברה אינה מובילה להטלת אחריות וחבות אישית על האורגן או נושא המשרה הפועל בשמה של החברה.
על מנת לחייב את נושאי המשרה בעוולת הרשלנות, יש להוכיח בין היתר כי היתה להם חובת זהירות כלפי הרוכשים וכי היא הופרה.
היסוד הנדרש לחייב נושא משרה הוא ראשית כל מודעות, כאשר האדם ידע לקראת מה הוא הולך וכי המעשה וההרפתקה היא אשר גרמה למעשה העוולה.
במקרה זה, מציינים השופטים לא הוכח כי נושאי המשרה היו מודעים לביצוע עוולת הפרת חובה חקוקה ולא הוכחה כוונתם לכך.
אשר על כן, מתקבל הערעור של נושאי המשרה ואין להטיל עליהם אחריות אישית.
דוד סער, עו"ד
