אילו נזקים ניתן לתבוע בתביעות נזיקין?

מאת: עו"ד דוד סער

למעשה מדובר בכל תביעה שהוגשה בגין עוולה נזיקית כלשהי, וזאת בין אם המדובר בשתי עוולות המסגרת, עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה, ובין אם המדובר במגוון העוולות הספציפיות, כגון תרמית, כליאת שווא, תקיפה, הסגת גבול, מטרד, גרם הפרת חוזה, לשון הרע, ועוד.

במאמר שלפניכם נסביר מהו "נזק" מבחינה חוקית, ומהם הנזקים השונים שבגינם ניתן לתבוע פיצויים במסגרת תביעת נזיקין.

מהו "נזק" מבחינה חוקית?

ככלל, פקודת הנזיקין מגדירה את המונח "נזק" בנוסח הבא: "אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה". בנוסף, הפקודה מגדירה סוג ספציפי של נזק, בשם "נזק ממון", בנוסח הבא: "הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים".

מקובל לחלק את הנזקים הכלכליים-כספיים השונים לנזקים כלכליים פיזיים ונזקים כלכליים טהורים.

נזקים כלכליים פיזיים הינם נזקים כספיים שנגרמו עקב פגיעה פיזית בגוף או רכוש, ואילו נזקים כלכליים טהורים הינם נזקים כספיים גרידא, שאינם נלווים לפגיעה פיזית בגוף או רכוש, כגון פגיעה בשם טוב של עסק שגרמה לירידה בהכנסותיו או מניעת רווח עתידי, וכיו"ב.

כדי להמחיש את ההבדל בין הנזק הפיזי לנזק הטהור ניקח לדוגמא מקרה שבו חברה שהתחייבה להוביל מטען מסויים באוניה שלה, התרשלה בשמירה עליו במהלך המסע ועל כן המטען ניזוק פיזית, באופן חלקי או מלא. הנזק שנגרם ללקוח בעל המטען עקב הצורך לתקן את המטען או להחליפו במטען חדש הינו נזק כלכלי פיזי. לעומת זאת, נניח שהמטען הובל בשלמותו וללא כל פגע לנמל היעד שלו, אולם לא ניתן היה לפרוק אותו בנמל היעד בשל שביתה שאירעה במקום, ועל כן היה צריך להובילו ליעד אחר. הנזק שנגרם ללקוח בעל המטען עקב הצורך להוביל את המטען ליעד אחר הינו נזק כלכלי טהור.

הכלל לגבי נזק כלכלי טהור הוא שלא ניתן לתבוע פיצויים בגינו, וזאת בעיקר בשל החשש מפני הרחבה בלתי מבוקרת של חוג הזכאים לפיצוי, החשש מפני הצפת בתי המשפט, והקושי לעמוד על שיעור הנזקים. עם זאת, לכלל זה ישנם חריגים כאשר מדובר בנזק כלכלי טהור שנגרם עקב רשלנות של המדינה או רשות ציבורית, רשלנות מקצועית, או עקב עוולות ספציפיות, כגון לשון הרע, מצג שווא, ועוד. עם זאת, ייתכן גם שחריגים אלו יורחבו בעתיד במסגרת הפסיקה.

נזקי גוף ונזקי רכוש

החלוקה הרווחת ביותר לגבי הנזקים שניתן לתבוע בתביעות נזיקין הינה חלוקה לנזקי גוף ונזקי רכוש.

נזקי הגוף הינם הנזקים שנגרמו לגופו של האדם, ואילו נזקי הרכוש הינם נזקים שנגרמו לנכסיו.

לדוגמא, כאשר מוגשת תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים, ניתן לתבוע הן את נזקי הגוף שנגרמו לבני האדם שהיו מעורבים בתאונה (נהג, נוסע, הולך רגל) והן את נזקי הרכוש שנגרמו בגין התאונה (כגון פגיעה בכלי הרכב שהיה מעורב בתאונה).

מהם הפיצויים שניתן לקבל בגין נזקי גוף?

נהוג לחלק את ראשי הנזק שבגינם ניתן לקבל פיצויים בגין נזקי גוף לשני סוגים: ראשי נזק ממוניים וראשי נזק לא ממוניים.

(1) ראשי נזק ממוניים

ראשי הנזק הממוניים כוללים את כל הנזקים הכספיים שנגרמו לניזוק, ואשר ניתן לחשב אותם באופן חשבוני פשוט, כגון הפסדי שכר; הפסד תשלומי פנסיה; הוצאות רפואיות שאינן נכללות בסל הבריאות; הוצאות סיעוד ועזרת צד שלישי; הוצאות נסיעות וניידות; הוצאות התאמת הדיור; ועוד.

חישוב הפיצויים בגין כל אחד מראשי הנזק הממוניים נעשה לעבר – בגין הנזקים שכבר התרחשו בפועל, ממועד הפגיעה ועד למועד מתן פסק הדין, ולעתיד – בגין הנזקים שטרם התרחשו בפועל, ממועד מתן פסק הדין ואילך.

(2) ראשי נזק לא ממוניים

ראשי הנזק הלא ממוניים כוללים נזקים שאינם כספיים מטבעם, אלא בעלי אופי תחושתי-רגשי, ועל כן גם לא ניתן לחשב אותם באופן חשבוני, כגון כאב וסבל, צער, עוגמת נפש, טראומה, דיכאון, חרדות, אובדן הנאות החיים, וכדומה.

במסגרת ראשי הנזק הלא ממוניים, ניתן למצוא גם שלושה ראשי נזק שייחודיים לעילת הרשלנות הרפואית:

• (א) פגיעה בזכות ההסכמה מדעת. ראש נזק זה עוסק במטופל שניתן לו טיפול רפואי ללא קבלת הסכמתו המודעת, וזאת בניגוד לסעיף 13 לחוק זכויות החולה שקובע שאין לתת למטופל טיפול רפואי מבלי לתת לו את כל כל המידע אודות אותו טיפול, לרבות כל הסיכונים והסיכויים שכרוכים בו, ולקבל את הסכמתו לכך. הפיצויים בגין ראש נזק זה ישולמו למטופל בתנאי שיוכח שנגרם לו נזק פיזי עקב הטיפול הנ"ל, ושאם הוא היה מקבל את מלוא המידע אודות הטיפול הוא אכן היה מסרב לקבלו.
• (ב) פגיעה בזכות האוטונומיה. ראש נזק זה גם עוסק במטופל שניתן לו טיפול רפואי ללא קבלת הסכמתו המודעת, אולם זאת מבלי שנגרם לו נזק פיזי עקב כך. הפיצויים בגין ראש נזק זה משולמים למטופל בשל עצם עקב שלילת זכותו להחליט על גופו ולבחור האם להסכים לטיפול שבוצע בו או לסרב לו, אשר נגזרת מזכות היסוד שלו לכבוד ואוטונומיה.
• (ג) אובדן סיכויי החלמה. ראש נזק זה עוסק במקרה שבו הטיפול הרפואי הרשלני שבוצע במטופל גרם לאובדן הסיכויים שהיו לו להחלים מבעייתו הבריאותית, וזאת בהתאם לשיעור אובדן אחוזי סיכויי ההחלמה.

מהם הפיצויים שניתן לקבל בגין נזקי רכוש?

נזקי הרכוש הינם נזקים שנגרמו לרכושו של האדם, לרבות דירתו, בית העסק, או הרכב שלו, וזאת במגוון אופנים, ולרבות עקב תאונה, ליקויי בניה, פריצה, פעולות איבה/מלחמה, שריפה, שיטפון, נזילת מים, אסון טבע, ועוד.

גם את נזקי הרכוש מקובל לחלק לשני סוגים: נזק ישיר ונזק עקיף.

נזק ישיר הינו הנזק שנגרם ישירות לנכס עצמו, כגון שריפת בית עסק (מבנה + תכולה) בעוד נזק עקיף הינו נזק שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר, כגון אובדן הכנסות של העסק בשל חוסר האפשרות להשתמש בו עקב השריפה.

תביעת ביטוח בגין נזקי רכוש

אם הנכס שניזוק בוטח בפוליסת ביטוח, יש לבדוק האם הפוליסה מכסה את הנזקים שנגרמו לנכס, וזאת בהתאם להוראות הפוליסה. ככל שהתשובה לשאלות אלו הינה חיובית, יש לפנות לחברת הביטוח ולהגיש בפניה תביעה לקבלת התגמולים לפי הפוליסה.

תביעת רשלנות בגין נזקי רכוש

אם הנכס לא בוטח כלל, או שהוא בוטח אבל הנזקים שנגרמו לו אינם מכוסים על ידי הפוליסה, ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו רק במקרה שבו הנזק נגרם על ידי צד שלישי. כדי שהתביעה תתקבל, יש להוכיח שאותו צד שלישי חב בחובת זהירות כלפי הניזוק, שהצד השלישי התרשל והפר את חובת הזהירות, ושהתרשלותו היא שגרמה לנזק שאירע לרכוש (קשר סיבתי).

תביעת בגין נזקי רכוש עקב פעולות איבה/מלחמה

במקרה שבו הנזק לרכוש נגרם עקב פעולות איבה ומלחמה, כגון עקב פיגועי טרור או עקב ירי טילים מעזה וכדומה, ניתן להגיש תביעת פיצויים בפני רשות המסים בהתאם להוראות חוק מס רכוש וקרן פיצויים תשכ"א- 1961. עם זאת, יש לקחת בחשבון שפיצויים אלו מכסים נזקים ישירים בלבד, להבדיל מנזקים עקיפים.