אחריות מעוולים ביחד ולחוד בנזיקין

מאת:

העובדות

אלה העובדות כפי שעלו ע"א 878/06 דבטרויהפטנ' עטיה. אדם ביקש לבנות נגריה על שטח מסויים, לשם כך שכר שירותיו של מהנדס, אשר יפקח על הפרויקט. במקביל, ביקש מאותו מהנדס כי ימליץ לו על קבלן ביצוע. הקבלן נבחר מהרשימה שהגיש המהנדס והעבודה החלה.

במהלך העבודה עמד אחד הפועלים על הפיגום, כתוצאה מכשל כלשהו בפיגום נפל למטה מהפיגום ונזקק לאישפוז ממושך בבית לוינשטיין ועקב כך הוכר אף כנכה מלא הזקוק לעזרה צמודה.

הנפגע הגיש תביעה נגד כל המעורבים, בימ"ש מצא את המעורבים כולם יחד ולחוד אחראים למחדל וקבע את אחריותם יחסית על פי אחוזים מסוימים, כל אחד על פי מידת אחריותו. יש לציין, כי הקבלן לא היה רשום כקבלן מורשה וכן לא היה רשום מנהל עבודה באתר. מזמין העבודה ערער בבימ"ש העליון כנגד פסק הדין, כאשר טענתו העיקרית היתה כי הוא היה מזמין העבודה וכתוצאה מכך לא היה יכול להיות מואשם ברשלנות.

במסגרת פסק הדין נדון בין היתר:

ס' 11 לפקודת הנזיקין חיוביהמעווליםיחדולחוד:

"היהכלאחדמשניבניאדםאויותרחביםלפיהוראותפקודהזו , עלמעשהפלוני, והמעשההואעוולה, יהיוחביםיחדעלאותומעשהכמעווליםיחדוניתניםלהיתבעעליהיחדולחוד".

3 קטגוריותבפסיקה: מעוולים במשותף, מעוולים בנפרד שגרמו נזק אחד בלתי ניתן לחלוקה, ומעוולים בנפרד שגרמו נזקים נפרדים. המעוולים משני הסוגים הראשונים יחויבו בפיצויים על מלוא הנזק, ביחד ולחוד, ואילו המעוולים מהסוג השלישי יחויבו בנזק שגרם כל אחד מהם בנפרד. משקיים קושי בחלוקת הנזק בין הנתבעים, הנטל להוכיח כי הנזק שנגרם ניתן לחלוקה מוטל עליהם ואם לא יעמדו בו תהא חבותם ביחד ולחוד, לכל הנזק שנגרם

מעווליםבמשותףהוגדרוכדלקמן:

א. מזיקים המבצעים את העוולה במסגרת פעולתם המשותפת והמתואמת,

היינו מספר מעוולים הפועלים בצוותא חדא למען מטרה אחת.

ב. שניים או יותר החבים בחובה אחת משותפת כלפי הניזוק ואשר גורמים

למעשה העוולה, על ידי הפרתה של החובה האמורה.

ג. המעוול ומי שנושא באחריות שילוחית לעוולתו של המעוול ומי שאחראי למעשהו של

המעוול כמסייע, כמייעץ או כיוצא בזה.

עמדת בית המשפט

עוולת הרשלנות נבחנת על ידי שני מרכיבים: חובת זהירות "מושגית" וחובת זהירות "קונקרטית"; אם נמצא כי אכן קיימת חובת זהירות כאמור, יושלם יסוד האשם אם יימצא כי חובת הזהירות הופרה, כלומר המזיק סטה מסטנדרט הרשלנות המוטל עליו ונהג בצורה בלתי סבירה. כמו כן, להוכחת יסוד הרשלנות קיים יסוד נוסף שהוא הקשר הסיבתי, קרי: האם הפרת חובת הזהירות היא זו שגרמה לנזק.

עד כה שלטה בפסיקה העמדה כי חובת הזהירות קודמת לבחינה אם הופרה החובה האמורה. הובהר לאחרונה כי לעיתים מוטב להידרש תחילה ליסוד ההתרשלות ורק לאחר מכן לבדוק את נסיבות המקרה, לאחרונה הובהר שוב כי בחינת הזהירות המושגית, אינה דרושה למעשה, שכן חובת הזהירות המושגית בד"כ תישלל במקרים בודדים בלבד וכי מוטב להידרש לנסיבות המקרה הספציפי, קרי: לבחון תחילה את שאלת קיומה של ההתרשלות ואם התשובה חיובית לעבור ולבחון אם קיימת חובת זהירות קונקרטית, תוך פסיחה על בדיקת חובת זהירות מושגית.

דוד סער, עו"ד

בית המשפט העליון קבע כי הטלת חובת האחריות על המזמין אינה עולה בקנה אחד עם דיני הנזיקין, מאחר ולא היה ביכולתו למנוע את הנזק.

מאידך, בהטלת האחריות על מזמין העבודה יש משום מטרה הרתעתית של דיני הנזיקין, הטלת האחריות על מזמין העבודה תעודד מינוי קבלן רשום, ומנהל עבודה כנדרש בתקנות.

התוצאה

הערעור נדחה, המזמין הפר את החובה המוטלת עליו כמבצע העבודה ומתוקף כך אחראי הוא לנזקיו של התובע, יחד עם המעוולים האחרים, כל אחד על פי חלקו.

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור