פיצוי בגין בקשת סרק לצו הגנה

מאת: עו"ד דוד סער

10.07.11

ידוע כי במסגרת הליכי גירושין, ייתכן והעניינים יצאו מכלל שליטה, וצד אחד ינקוט בטקטיקות כאלה ואחרות, כולל השמצת בן הזוג במעשים הגובלים בפלילי, על מנת לזכות ביתרון כזה או אחר בהליך הגירושין. יחד עם זאת, חשוב להזהיר כי הגשת בקשות סרק, עלולות להוביל להטלת פיצויים על הצד הנוקט בהליכי סרק ללא כל בסיס.

לאחרונה דן בית המשפט לענייני משפחה בבקשה לפיצוי אשר הוגשה ע"י האישה כנגד הבעל לפיצוייה בהתאם לסעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991.

הבעל הגיש כנגד האישה תלונה במשטרה בגין ביצוע מעשי אלימות פיזית ומינית כנגד ילדיה קטינים, בת 11.5 ובן 8.5, ובה פירט בפירוט רב את ההתעללות המינית לכאורה שמבצעת האם כנגד ילדיה הקטינים, ובמיוחד כלפי בנה הקטין. בו בעת הגיש הבעל בקשה למתן צו הגנה כנגד האם, בהתאם לחוק לעיל, ובמסגרת הדיון שהתקיים במעמד צד אחד, חזר וטען בתוקף כי האם ביצעה את המעשים שמייחס לה הבעל. בית המשפט הוציא צו הגנה מיידי, והרחיק את האם מדירתה ומילדיה ל-9 ימים.

במסגרת הדיון במעמד הצדדים, חזר האב והאשים את האם במעשים הפליליים החמורים. האם מסרה גרסה הפוכה לחלוטין, וטענה כי כל המעשים שיוחסו לה ע"י בעלה הינם שקר וכזב. בית המשפט, לאור הגרסאות הסותרות, ולאור חומרת המעשים המיוחסים לאם, ובשל ההגנה לה זקוקים הקטינים, במידה ויתברר כי האשמות האב אמת הן, הציע כי הצדדים יעברו בדיקת פוליגרף עם שאלות מצולבות. שני הצדדים הסכימו ואף השתתפו בניסוח השאלות. לאחר ביצוע הבדיקה, התברר כי הבעל דובר שקר והאישה דוברת אמת. לאחר מכן, הגישה האישה בקשה לפיצוי בהתאם לסעיף 11 לחוק כאמור. במסגרת התגובה לבקשה, טען לפתע הבעל, כי בדיקת הפוליגרף איננה מהימנה, ואין להסתמך עליה.

בית המשפט קבע כי מוצא הוא לנכון להתחשב בבדיקת הפוליגרף שנערכה לשם קביעת ממצא עובדתי לפיו הבעל שיקר בבדיקת הפוליגרף, לאור הסכמת הצדדים ולאור התוצאות החד משמעיות של הבדיקה.

תוצאה זו מחזקת את גרסתה של האישה שהמעשים המיוחסים לה לא נעשו על ידה מעולם, דהיינו הבקשה של הבעל הוגשה משיקולים זרים, באופן קנטרני ולא על מנת לשמור על שלומם וביטחונם של הקטינים. צודקת האישה כי בתיק זה נעשה ניסיון לשימוש בתוצאות החוק למניעת אלימות במשפחה שלא למטרות שלשמן יוחד החוק.

עוד נקבע, כי הנטייה לפנות להליך במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה בה בעת ובעונה אחת עם פתיחתם של הליכים אחרים המיועדים להביא לפקיעת קשר הנישואין, נטייה פסולה היא, שעל בתי המשפט להתמודד עמה, להוקיע אותה ולהתריע מפניה!

הדברים מקבלים אף משנה חומרה, כאשר נוצר מצב בו מורחק אדם בפועל מביתו עוד טרם קיומו של דיון משפטי, רק על סמך טענות המועלות על הכתב בתצהיר מבקש הצו – ובעניינינו בל נשכח: על סמך טענותיו של הבעל הורחקה האישה – גם ע"י משטרת ישראל וגם ע"י ביהמ"ש – הן מדירת מגוריה והן מילדיה! הרחקתו של אדם מדירת מגוריו, תוך כפיית ניתוקו ממגורים משותפים עם ילדיו, מהווה פגיעה אנושה בזכויותיו האנושיות והאזרחיות הבסיסיות ביותר, וכשהמורחק יודע שהטענות נגדו הינן שקריות, הרי שאותה הרחקה מבזה רצופה היא בתחושת השפלה, פגיעה בשמו הטוב, כאב, צער והחמצה, וגם אם ישוב לביתו (כפי שבעניינינו הצו בוטל), את הפגיעה שכבר התרחשה עקב הרחקתו מביתו, כמו גם את תחושת ההשפלה והפגיעה, לא ניתן עוד להשיב אחור.

הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר באדם בעל מעמד ותפקיד כמו האישה דנן – אשת חינוך המועסקת כמורה בבית ספר!

המחוקק רואה בחומרה רבה את הניסיון לנצל את ההליך של צו הגנה לצורך אשר כלל אינו קשור למטרות החוק, ומסמיך את ביהמ"ש שלא לעבור על כך לסדר היום, שכן מתן צו הגנה הינו אמצעי דרסטי וחריף ויש להרתיע מתדיינים בל ישתמשו בכלי זה שלא לצורך.

לאחר שבית המשפט הביא בחשבון את נסיבותיו של תיק זה, חייב הוא את הבעל בתשלום הוצאות חלקה של האישה בבדיקת הפוליגרף ובנוסף בתשלום פיצוי לאישה בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה בסך 5,000 ₪ ובנוסף תשלום הוצאות משפט בסך 5,000 ₪. בית המשפט שקל אם להוסיף גם הוצאות לטובת אוצר המדינה (שהרי בדיעבד התברר כי גם ביהמ"ש ניהל הליך עקר), אך לנוכח גובה הסכומים בהם חויב הבעל, הוחלט שלא להוסיף מעבר לחיובים אלו.

ואנחנו הקטנים, סבורים כי הפיצוי לעיל הינו נמוך לאין שיעור ביחס לעגמת הנפש שנגרמה לאישה, וביחס לפגיעה בשמה הטוב שנגרמה כתוצאה מהניסיון לטפול עליה האשמות כל כך חמורות, וטוב היה עושה בית המשפט אם היה מטיל פיצוי גבוה יותר ובנוסף גם הוצאות לטובת אוצר המדינה, על מנת שאכן תהיה הרתעה אפקטיבית כלפי מי שזומם להבא לעשות שימוש כה ציני וחמור בחוק ובהליכי משפט.

( תמש 50123-03/11 ל.ס נ' ל.א בית המשפט לענייני משפחה קריות 23/06/2011 )

דוד סער, עו"ד