מה עושים בעת סכסוכי ירושה?

מאת:

כידוע, כאשר אדם הולך לעולמו, פטירתו לרוב מלווה ברגשי אבל וכאב של קרובי משפחתו וחבריו. אולם, לעתים קרובי משפחתו של המנוח נאלצים להתמודד לא רק עם תקופת האבל, אלא גם עם סכסוכים שונים שפורצים בכל הקשור לאופן חלוקת ירושתו של המנוח, דבר שמעצים עוד יותר את תחושות הכאב שלהם.

ככלל, ניתן לחלק עיזבון של אדם בישראל בשתי דרכים:

  • אם הוא הותיר צוואה תקפה וכשרה, העיזבון יחולק לפי הוראות הצוואה, בכפוף להוצאת צו קיום צוואה.
  • אם הוא לא הותיר צוואה כזו, העיזבון יחולק לפי כללי הירושה לפי הדין המפורט בחוק הירושה, ובכפוף להוצאת צו ירושה.

כללי הירושה לפי הדין מחלקים באופן כללי את עיזבון המנוח בין בני משפחתו, לפי סדר עדיפות מסויים, שבראשו עומדים בת זוגו של המנוח וילדיו.

לעומת זאת, במסגרת צוואתו, המנוח רשאי לחלק את עזבונו לפי רצונו החופשי וכראות עיניו. כך, לדוגמא, הוא רשאי לחלק את עזבונו באופן לא שוויוני בין ילדיו, או לנשל חלק מהם או אף את כולם מעיזבונו.

לפיכך, חלק נכבד מסכסוכי הירושה מתעוררים כאשר המנוח ערך צוואה שאינה "לשביעות רצונם" של מי מבני משפחתו, אם כי לא רק.

מדובר למשל במקרה בו המנוח ערך צוואה לפיה הוא הוריש את כל עזבונו רק לאחד מילדיו, בעוד יתר הילדים טוענים שאותו יורש השפיע על המנוח השפעה בלתי הוגנת וגם ניתק אותו מהם. או במקרה בו המנוח נישא בשנית, וערך צוואה לפיה הוא הותיר את רוב רכושו לאשתו השנייה, ורכוש מועט בלבד לילדיו מנישואיו הראשונים

כאשר מתעורר סכסוך ירושה, ישנן מספר דרכים אפשריות ליישובו. לצד המדריך שלהלן אשר נכתב מטעם משרדנו, אנו מזמינים אתכם להשאיר לנו פניה באתר, ועורך דין ירושה וצוואות מטעמנו יבחן כיצד נוכל לסייע בפן המשפטי.

הכרעת סכסוך ירושה על ידי בית המשפט

כאמור, חלוקת עיזבון בישראל יכולה להתבצע רק לפי צו ירושה או צו קיום צוואה.

כדי לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה, יש להגיש בקשה למתן הצו בפני הרשם לענייני ירושה או בית הדין הרבני.

לאחר הגשת הבקשה למתן הצו, מתפרסמת בעיתונות וברשומות הודעה על הגשת הבקשה.

בשלב זה, כל מי שמתנגד לבקשה למתן הצו, רשאי להגיש לה התנגדות, וזאת תוך 14 יום ממועד פרסום ההודעה.

אם הבקשה למתן הצו הוגשה בפני הרשם לענייני ירושה, הדיון בהתנגדות לה יתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה. אם הבקשה הוגשה בפני בית הדין הרבני, הוא עצמו ידון בהתנגדות.

את ההתנגדות יש לבסס על עילה חוקית. לדוגמא, התנגדות למתן צו ירושה ניתן לבסס על טענה לפיה המנוח הותיר צוואה כשרה, או שהבקשה מורה על חלוקת עיזבון המנוח בניגוד לכללי הירושה לפי הדין שמפורטים בחוק הירושה.

הערכאה השיפוטית תידון בטענות הצדדים, ותכריע ביניהן במסגרת פסק דין שיינתן על ידה בסיום ניהול התיק.

יש לקחת בחשבון שניהול תיק בבית המשפט או בית הדין כרוך בהשקעה רבה של זמן, כסף, ואנרגיות נפשיות. ככל שהסכסוך בין היורשים הינו כאוב וטעון יותר, וככל שעיזבון המנוח הינו גדול יותר, כך יש יותר סיכון שהסכסוך יוקצן ויחמיר תוך כדי ניהול התיק.

לפיכך, עדיף בהרבה לנסות ליישב את סכסוך היורשים מחוץ לכתלי בית המשפט או בית הדין, וזאת על ידי קיום הליך גישור או הליך בוררות, כפי שיוסבר להלן.

הכרעת סכסוך ירושה ע"י הליך בוררות או הליך גישור

הליך הבוררות והליך הגישור הינם הליכים המתנהלים מחוץ לכתלי בית המשפט, ועל כן המדובר בהליכים הרבה יותר מהירים, יעילים, וזולים מהליכי ניהול תיק בתוך כתלי בית המשפט/בית הדין.

בנוסף, מדובר גם בהליכים הרבה יותר גמישים, ופחות פורמאליים ונוקשים מהליכי בית המשפט/בית הדין, ועל כן ניתן להגיע במסגרתם לפתרונות הרבה יותר יצירתיים.

עם זאת, ישנם גם מספר הבדלים מהותיים בין הליך גישור להליך בוררות.

ראשית, הליך הגישור הינו הליך שמתנהל על ידי מגשר, שמנסה לפשר ולגשר בין עמדות היורשים היריבים, ולהביא אותם בסופו של דבר לפתרון שמוסכם על שניהם. לעומת זאת, הליך הבוררות הינו הליך שמתנהל על ידי בורר שאמור להכריע בין עמדות היורשים, בדומה לבית משפט, אא"כ הוא מצליח לפשר ביניהם ולהביא גם אותם לפתרון שמוסכם עליהם.

שנית, הליך הגישור הינו הליך וולונטארי שאיננו מחייב את היורשים. כל אחד מהם רשאי לפרוש ממנו בכל שלב, ואף לפנות לבית המשפט. מצד שני, ככל שהיורשים לא פרשו מהליך הגישור, ואף הגיעו לפתרון מוסכם במסגרת הסדר גישור, באפשרותם להגיש אותו לבית המשפט כדי שהוא יתן לו תוקף של פסק דין.

אולם, כאשר היורשים הסכימו להיכנס להליך בוררות, הם אינם יכולים לפרוש ממנו באופן חופשי וללא עילה מוצדקת (לדוגמא, אם התגלה חלילה שהבורר שדן בתיק נגוע בניגוד אינטרסים). עליהם להציג את טענותיהם בפני הבורר, על מנת שהוא יוכל להכריע בין עמדותיהם במסגרת פסק בורר שיינתן על ידו.

היורש שזכה לפי פסק הבורר, רשאי גם הוא לבקש מבית המשפט לאשר אותו ולתת לו תוקף של פסק דין. מנגד, היורש שהפסיד לפי פסק הבורר, יכול לבקש מבית המשפט לבטל אותו, אולם רק בגין נימוקים פרוצדוראליים, כגון כאשר הבורר חרג מסמכותו, או שהוא לא הכריע באחד הנושאים שנמסרו להכרעתו, וכיו"ב. בנוסף, על פסק בוררות לא ניתן להגיש ערעור אלא במקרים מאוד חריגים המנויים בחוק הבוררות.

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן