האם אפשר לקצר הליכים לקבלת גט באמצעות ערכאה אזרחית?

מאת:

בפס"ד של ביה"ד האזורי ברחובות ת/2693211 מתאריך 30.9.09 דובר על מקרה בו האישה רצתה בגט והבעל טען "לשלום בית", הצדדים הגיעו לביה"ד ואף נחקרו בעניין. במקביל, פתחה האישה תביעת מזונות בביהמ"ש לענייני משפחה ולאחר שניתן פס"ד בעניין המזונות, הודיעו הצדדים לביה"ד כי ברצונם להתגרש וביה"ד אף קבע מועד לסידור הגט. אולם, במועד לסידור הגט שאלו הדיינים את הבעל מה גרם לו להסכים למתן גט? והבעל ענה: "ביהמ"ש חייב אותי במזונות אישה וילד בסך של 3000 ₪, בעוד שאני נכה והאישה עובדת ומפרנסת עצמה, בנוסף איימו עלי כי אם לא אתן גט, יפעילו נגדי צו מאסר". האישה אף אישרה את הדברים.

במצב דברים אלו, לא ניתן היה לביה"ד ליתן גט לאישה וזאת מן הטעמים הבאים:

ביהמ"ש רשאי לפסוק מזונות- אך אינו רשאי לנצל את עניין המזונות "כשוט" לזירוז הצדדים לעניין סידור הגט.

ע"פ ההלכה היהודיתרק לאחר מתן גט הצדדים נחשבים "גרושים" והגט אמור להינתן מרצון חופשי של בני הזוג. יוצא שחיוב בגט וכפייה על אחד הצדדים יכול להתפרש כפגיעה בכשרותו של הגט.

על מנת 'לעודד' את הבעל לתת גט לאשתו ניתן להפעיל כנגדו סנקציות שונות אשר מכונות 'צווי הגבלה' ואשר מעוגנות בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין לגירושין) התשנ"ה 1995. צו הגבלה יינתן רק לאחר שבית הדין פסק לגירושין בין שבחיוב ובין שבהמלצה.

לביה"ד הרבני יש אפשרות לכפות על הבעל ליתן גט ואף לכפות עליו מזונות. אולם, במקרה דנן, האישה אינה זכאית למזונות, זאת היות שע"פ ההלכה האישה זכאית למזונות בעלה כל עוד הם נשואים וגרים יחד, היות והאישה אינה גרה עם הבעל והיא זו הדורשת להתגרש, ואף מתפרנסת בכוחות עצמה- הבעל אינו חייב במזונותיה (כמובן, שאין כל קשר למזונות הילדים והבעל חייב במזונות ילדיו).

ישנה אפשרות הלכתית לחייב הבעל במזונות אישה כחלק מן הסנקציות לחיוב הבעל בגט והליך זה נקרא "מזונות מדין מעוכבת מחמתולהינשא לאחר" מזונות אלו נפסקים לטובת האישה כאשר הבעל מסרב לתת גט למרות שפסק הדין קבע שעליו לעשות כן. במקרה כזה יוצא שהבעל משאיר את אשתו נשואה לו ולכן עליו לפרנסה, לדאוג לתנאי מחייתה וכלכלתה זאת בשל אי יכולתה להינשא לאחר. מזונות מעוכבת יהיו לרוב גבוהים ולא קשורים להכנסתו או יכולת הכנסתו של הבעל, ממזונות אלו לא יקזזו את הכנסות האישה מעבודתה ויתרה מכך, האישה לא חייבת למלא את חובותיה כאשת איש על מנת לזכות במזונות אלו, מדין מעוכבת.

אך ביה"ד לא מקצר הליכים, ביה"ד בוחן את המקרה ובוחן שלום בית, לעיתים הוא ממליץ לבעל ליתן גט, או במקרים חמורים מחייב ביה"ד את הבעל ליתן גט מיידית. במידה והבעל לא פועל ע"פ בקשת האישה וע"פ המלצת ביה"ד, אז ביה"ד מחייב את הבעל במתן גט לאישתו, ואם לאחר כל שכנועי ביה"ד , הבעל עומד בסירובו, אז ביה"ד יכול להפעיל את צוי ההגבלה והסנקציות האמורות (באופן כללי ניתן לומר כי ע"פ ההלכה הגט צריך להינתן מתוך רצון חופשי ולפיכך הסנקציות על הבעל ליתן גט- אמורות להיות "סנקציות עקיפות" ולא "סנקציות ישירות"- בכדי שהגט לא יהיה גט פסול וינתן כביכול, "מרצונו החופשי" על אף שקשה להבחין בין הסנקציות היות ובסופו של יום, כל הצדדים מבינים כי הסנקציה קשורה קשר ישיר לגט).

לסיכום, לעיתים החיפזון והפניה לערכאה אזרחית, רק מזיק ומעכב את מתן הגט. היות ומי שיכול לכפות על הבעל ליתן גט, זהו רק ביה"ד הרבני, ולא ביהמ"ש.

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור