דין הכתובה בעת גירושים

מאת: עו"ד דוד סער

מהי הכתובה?

הכתובה היא הסכם משפטי הלכתי-יהודי המפרט את התחייבות הבעל לאשתו במהלך תקופת נישואיהם ולאחר פקיעתם עקב גירושין או פטירת הבעל. לכתובה תוקף משפטי הלכתי מחייב, ובתכליתה לדאוג לזכויות האישה, בין היתר, לדאוג לביטחונה הכלכלי במקרה של התפרדות החבילה.

התחייבויות הבעל במסגרת הכתובה:

בניגוד לכל עם, לאום או מגזר אחר, התחייבות הבעל היהודי לרעייתו היהודייה, מעוגנת בהסכם משפטי כתוב ומחייב, המהווה חלק בלתי נפרד מברית הנישואין, ובלעדיה חל איסור על הבעל לשהות עם אשתו אפילו למשך שעה אחת.

"הוי לי לאינתו כדת משה וישראל ואנא אפלח אוקיר איזון ואפרנס ואכלכל" – בתרגום מארמית (השפה המדוברת באותה תקופה): היי לי לאישה ואני אעבוד, אפרנס ואכלכל אותך ואדאג לכל צרכייך – כלומר הבעל מתחייב לזון, לפרנס ולכבד את אשתו בזמן הנישואין.

התחייבות נוספת, המוטלת על הבעל, הינה תשלום עיקר הכתובה ותוספת כתובה, נדוניה ותוספת נדוניה – המדובר בכספים עליהם מתחייב הבעל לשלם לאישה במקרה של גירושין, כאשר 'עיקר הכתובה', הינו סכום מינימום שקבעו חז"ל: 200 זוז לבתולה ו- 100 זוז לאלמנה או גרושה (ישנה מחלוקת כיום מה שווי סכום זה בימינו אנו). 'תוספת הכתובה', הינו סכום שהבעל רשאי להוסיף לכתובה בהתאם לשיקול דעתו.

זקוקים לייעוץ משפטי על דין הכתובה? צרו קשר עם משרד עורכי דין דוד סער >>>.

חתנים, היזהרו בכתובתכם!

נתינה אמנם מולידה אהבה, אלא שנתינה מוגזמת ומופרזת בשטר הכתובה, עלולה לגרום לבעיות וסיבוכים הלכתיים בעת היפרדות החבילה. ומעשה שהיה כך היה:

יחסיהם של ספר ורעייתו מאזור הצפון, הורים לשלושה ילדים, עלו על שרטון. בני הזוג ואף בית הדין הרבני הסכימו, כי על הצדדים להפריד כוחות ולהתגרש. בני הזוג, כאמור הסכימו, ובייחוד האישה שבמועד זה שלפה את הכתובה, בה התחייב בעלה בשבועה חמורה וקניין גמור, לשלם סך של לא פחות מ- 5,555,555 ₪, תוך שכנראה תלה תקווה בריבוי החמישיות (חמסה) שיניסו כל עין הרע מקרבת ביתם.

ביה"ד הרבני דן ארוכות במידת הסבירות והמחויבות של החתן תחת לחופה, תוך שביצע סריקה מדוקדקת של ההלכה החל מפסיקת ה'שולחן ערוך' וכלה באחרוני האחרונים בדורנו, מרן הראשל"צ, הרה"ג יצחק יוסף, שהתייחס לנושא בספריו והתבסס על פסיקת אביו, הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

בסופו של יום, בחן בית הדין שלושה פסקי דין מימינו, תוך שבחר לאמץ לענייננו, את פסק הדין, הנותן שיקול דעת לבית הדין בהתאם לנסיבות המבואות לפניו:
בפסק הדין הראשון, נקבע כי במקרה של כתובה בלתי סבירה, על הדיינים להעריך את סכום הכתובה בהתאם לפרנסה של כ- 10,000 ₪ לחודש במשך שנה, קרי 120,000 ₪.

בפסק הדין השני, נקבע במקרה דומה, כי ניתן להשית את דמי הכתובה בסכום שאדם יכול לצבור כל ימי חייו, קרי סכום גבוה הרבה יותר מ- 120,000 ₪.

בפסק הדין השלישי, נקבע כי יש לפסוק בהתאם לשיקול דעת הדיינים בתיק, בגזרת גבולות של 120,000 ₪ על דרך המינימום והסכום שאדם יכול לצבור כל ימי חייו, על דרך המקסימום.

במקרה דנן, העדיף ביה"ד לאמץ את האמור בפסק הדין השלישי הנ"ל ולפסוק בממוצע על פי שיקול דעת בית הדין, ולאחר שישב על המדוכה, החליט ביה"ד הרבני כי יש לחייב את הבעל בתשלום סך של 240,000 ₪ כדמי כתובה.

לאור מקרים חוזרים ונשנים של דמי כתובה בלתי סבירים, ראוי ונכון לנקוט ביתר זהירות ולהימנע מלנקוב בסכומים מופרזים מתחת לחופה, שאחרת ביום סגריר, עלול למצוא אותו החתן, בלי כלה ובלי פרוטה!

דוד סער הינו עורך דין מומחה לדיני גירושין. משרדנו פעיל ומספק את שירותיו משנת 2001. צוות עורכי הדין מטעם משרדנו יפעל להתוויית אסטרטגיה משפטית שתמצה את זכויותיך.
לייעוץ ראשוני, צרו עמנו קשר טלפוני או השאירו פנייה באתרנו.

העילות לפטור הבעל מתשלום הכתובה:

כמו בכל הסכם משפטי, גם לכתובה יש חריגים, בהתקיים אחד מהם, נשללת זכאותה של האישה לקבלת סכום הכתובה במקרה של גירושין, ואלו הם (המדובר ברשימה לא סגורה):

• בגידת האישה – מקרים בהם הגבר מציג לבית הדין הרבני הוכחות לגבי התנהגות בלתי הולמת של אשתו, כגון בגידה.
• מעשה כיעור – מקרים בהם אין ראיה חד משמעית לבגידה, אך ניכר שהייתה התנהגות בלתי הולמת של האישה.
• עוברת על דת משה ויהודית – אישה המכשילה את בעלה באיסורים שונים בהלכה או שמתנהגת בחוסר צניעות שלא בהתאם להלכה, כגון: משמשת איתו נידה (עוון כרת), נודרת ואינה מקיימת, מאכילה אותו מאכלים לא מעושרים (עוון מיתה), מדברת עם כל אדם, יוצאת וראשה פרוע (חשופה) ועוד כהנה וכהנה.
• אישה מורדת – אישה המסרבת למשל לקיים חיי אישות עם בעלה ללא סיבה מוצדקת.
• עזיבת הבית ללא סיבה מבוררת
• מקח טעות – מקרים בהם הבעל מוכיח כי לאשה קיימים מומים או מחלה מלפני הנישואים שהסתירה ממנו (כגון מחלה נפשית).
• פסול בכתובה

באחד מפסקי הדין שהגיעו לבית הדין הרבני בתל-אביב, הגישה אישה שהתגרשה מבעלה לאחר 5 שנות נישואים וללא ילדים, תביעה לתשלום כתובתה. לטענת האישה, לאורך כל זמן הנישואים ביקשה שלום בית, אולם בעלה סירב ועזב אותה לטובת נשים אחרות ואף הביא לעולם ילד עם אחת מהן.

הבעל מאידך הכחיש כל קשר עם נשים אחרות, למעט אישה אחת שהרתה ממנו ולטענתו זה היה לאחר שגרושתו עזבה את ביתם. הבעל הוסיף וטען כי הגירושים היו בשל אי יכולתה של האשה להרות ועברה 3 הפלות. ומשכך הם פני הדברים, הבעל טען כי היא לא זכאית לכתובתה כדין בהיותה "אישה שהוחזקה לנפלים" – עפ"י הגדרת התלמוד לאשה שהפילה את עוברה 3 פעמים.

בית הדין הרבני טען כי האישה זכאית לתבוע את כתובתה, מאחר והבעל הוא שיזם את הריחוק ורצה את הגירושים, בעוד שהאישה רצתה לשקם את היחסים. כמו כן, התייחס בית הדין לעילה ההלכתית "אישה שהוחזקה לנפלים" וקבע כי להלכה למעשה נפסק שאין זו עילה לפטור בעל מתשלום כתובה, שכן הסברה לפסק זה, נעוצה בהבנה שאנו תולים את ההפלות בבעל שלא זכה להיבנות מהאישה ולא כמום השייך לאישה, שמצידה אינה מחוייבת לפרייה ורבייה.

במאמרים הבאים נסקור ב"ה סוגיות נוספות הרלבנטיות למשפט הכתובה, בין היתר, לשאלה האם יש להגביל את סכום הכתובה, מהי כתובה מוגזמת, האם יש לחייב את הבעל בערך הכתובה הריאלי?, מהו שווי עיקר הכתובה, סוגי פיצויים הקיימים בבתי הדין הרבניים, היחס בין בית הדין הרבני ובין חוק יחסי ממון ועוד כהנה וכהנה.

משרדנו עוסק ומתמחה בעניינים הקשורים בעיקר לדיני ביטוח לאומי, דיני ביטוח, דיני נזיקין, דיני עבודה ודיני משפחה. משרדנו מעניק ליווי וייצוג גם בבתי הדין הרבניים ולרבות בבתי הדין לענייני ממונות וכן בוועדות רפואיות של ביטוח לאומי ומס הכנסה. משרדנו נחל הצלחות לא מבוטלות בתחומים השונים, לרבות תקדימים מעניינים. ככל שהינך חושש כי נפגעו זכויותיך, גש עוד היום למשרדנו, ונשתדל ב"ה לסייע לך.

דוד סער, עו"ד