גירושין של זוגות חד מיניים

מאת:

בתיק תמש בית המשפט לענייני משפחה 11264-09/12 פלוני נ' משרד הפנים, נדונה השאלה מי היא הערכאה המוסמכת להתיר נישואיהם של בני זוג גברים, אשר נישאו זה לזה בקנדה ואשר נישואיהם נרשמו במשרד הפנים בישראל: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני?

המבקשים, יהודים, תושבי ואזרחי מדינת ישראל, נישאו בנישואים אזרחיים בקנדה ונרשמו כנשואים במשרד הפנים. נישואי הצדדים עלו על שרטון והם חיים בנפרד מאז שנת 2009. במסגרת ההליכים לסיום קשר הנישואים ביניהם, ערכו המבקשים הסכם פירוד אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה.

בית המשפט לדיני משפחה דן בתביעה, וקבע כי הדין החל בבית הדין הרבני הוא הדין הדתי ו/או דין תורה משליך השלכה ישירה ומכרעת לעניין קביעת הערכאה המוסמכת לדון בתביעה דנן.

בסעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג -1953 נקבע: "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים". ס' 2 לחוק קובע:"נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה".

נישואים חד מיניים בין שני גברים אינם מוכרים עפ"י דין תורה. לא זו אף זו, עפ"י הדין הדתי "משכב זכר" הינו אסור. לפיכך נישואים אלה אינם תקפים, הינם בטלים מעיקרם (void) וכאמור עולים כדי חטא. הפסיקה בבית הדין הרבני מלמדת כי בית הדין אינו מכיר בהיותם של בני זוג מאותו המין כעונים להגדרת בני זוג בכלל, לא כל שכן בני זוג נשואים.

במקרה בו קובע בית הדין הדתי כי לפי הדין אין צורך בגירושין, הוראות החוק הינן ברורות: הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה – ולא לבית הדין הדתי – לדון בבקשה להתרת הנישואין.

עוד קבע בית המשפט כי בעניין זה יש לפנות לבג"צ 3045/05 יוסי בן ארי נ' מנהל האוכלוסין. בעתירה זו עתרו חמישה זוגות גברים, אשר ערכו טקס נישואין אזרחי בקנדה ואשר בקשתם לשנות את רישומם במרשם האוכלוסין מרווק לנשוי, סורבה ע"י פקיד הרישום. בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ קיבל את העתירה וקבע כי במסגרת מעמדו הסטטיסטי-רישומי של מרשם האוכלוסין, ועל רקע תפקידו של פקיד הרישום כמאסף חומר סטטיסטי לצורך ניהול המרשם, על פקיד הרישום לרשום במרשם האוכלוסין את העולה מהתעודה הציבורית המוגשת לו על ידי העותרים, לפיה העותרים נשואים.

לפיכך, נקבע כי התרת נישואי הצדדים אינה אלא צידו השני של המטבע, כפי שנקבע בבג"צ 3045/05 הנ"ל. משהורה בג"צ על רישום הנישואין אין הדעת נותנת וסובלת כי התובעים אשר החליטו בהסכמה משותפת לפרק את קשר הנישואין יישארו כבולים זה לזה, הדבר נוגד את זכויות וחרויות הפרט, מנוגד לחוקי היסוד ולערכים בסיסים של צדק ושוויון. במקרה זה, אך טבעי כי בית המשפט ייעשה שימוש בסמכות הטבועה הנתונה לו ויורה על התרת הנישואין.

בנסיבות אלה, כאשר בית הדין הרבני נעדר סמכות לדון בתביעה ובכל מקרה אינו הפורום הנאות לדון בה, חובה על השופט היושב בדין להפעיל את הסמכות הנתונה לו וליתן לתובעים את הסעד לו עתרו.

ד"ר דוד סער, עורך דין

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור