הסדרי שהייה רחבים בין סבתא לנכד בניגוד להמלצות התסקיר
מאת: עו"ד דוד סער
המדובר בתביעה שהגישה תובעת, אשר בנה המנוח ניהל מערכת זוגית ללא נישואין עם הנתבעת, וממנה נולד להם ילד משותף. לטענת התובעת, לאחר שנודע לנתבעת שהקטין אינו נכלל בצוואת האב, ניתקה היא כמעט לגמרי את המפגשים שבין הסבתא ובין הקטין. לאור התנהלות זו של הנתבעת, הגישה התובעת, היא הסבתא, תובענה בעניין הסדרי השהייה עם הקטין (תמ"ש 21609-11-16).
כנהוג במקרים שכאלה, הזמין ביהמ"ש תסקיר מטעם רשויות הסעד, שהמליץ כי זמני השהות עם הסבתא היו פעם בשבועיים למשך כ- 5 שעות ופעם בשלושה שבועות בשבת.
ביהמ"ש לא קיבל המלצה זו של רשויות הסעד וקבע כי אין בתסקיר כל התייחסות להסדרי השהייה שהיו נהוגים בין הסבתא ובין הנכד בעבר, טרם פטירת הבן, זאת במשך יותר מ- 5 שנים. בתקופה זו, נהגה הסבתא לפגוש את נכדה במשך פעמיים בשבוע וכל שבת שנייה.
לאור זאת, קבע ביהמ"ש כי היות והסבתא במקרה דנן, היוותה עבור הנכד דמות יציבה וקבועה ונוכחת בחייו של הקטין ואף שותפה לגידולו, הרי שיש לקבוע שהסבתא תהא רשאית לשהות עם נכדה מדי שבוע למשך יום אחד וכן בכל שבת שלישית.
ביהמ"ש הוסיף וציין, כי בהתאם לתסקיר עולה שהקשר בין הסבתא ובין הקטין הינו קשר בריא וטוב וככזה, חיוני הוא להמשך התפתחותו הרגשית של הקטין.
