משמורת ילדים

משמורת ילדים הנה הכינוי המשפטי לסוגיית החזקת הילדים והאחריות ההורית עליהם. מדובר בעניין שנדון בהרחבה במרבית מקרי הגירושין, ולמרבה הצער מהווה לא פעם סלע מחלוקת בין בני הזוג.  

סוגי משמורת קיימים

באופן בסיסי, ישנן ארבע אפשרויות בכל הנוגע למשמורת הילדים עם פקיעת ברית הנישואין בין בני זוג:

• משמורת של האם: אפשרות זו פירושה שהילדים יימצאו בחזקתה של אמם ויתגוררו עמה באופן קבוע, ואילו אביהם יפגוש אותם בכפוף להסדרי ראייה, במועדים קבועים, לרבות האפשרות שילונו אצלו.
• משמורת של האב: במקרה זה, הילדים יהיו בחזקתו של אביהם ויגורו עמו דרך קבע, בעוד אימם תפגוש אותם בהתאם להסדרי ראייה, בימים ובשעות קבועים מראש, עם האפשרות שגם ילונו אצלה.
• משמורת משותפת: משמורת המתחלקת באופן שוויוני בין האב והאם. משמורת משותפת מצריכה מהוריהם לגור בקרבה זה לזו, וכן עליהם להיות בעלי יכולות כלכליות דומות וגבוהות יחסית, די זמן פנוי לטיפול בילדיהם, ומסוגלות לקיים קשר הולם בכל הנוגע לחלוקת הזמן וסוגיות נוספות הקשורות לגידול הילדים.
• משמורת ילדים מפוצלת: אפשרות נדירה זו, משמעה שחלק מילדיהם של בני הזוג יהיו במשמורת של אימם וחלק מאחיהם יגורו אצל אביהם. להורה שלא הוגדר כמשמורן יהיה הסדרי ראייה עם מי מילדיו שאינם מתגוררים עמו.

קביעת משמורת על הילדים

במצב האופטימלי תיקבע סוגיית המשמורת על הילדים בהסכמה בין בני הזוג, כפי שעשוי לקרות במהלך תהליך גישור משפטי ובמקרים נדירים אף בתקשורת ישירה בין בני הזוג באופן עצמאי. במקרים בהם לא הגיעו בני הזוג לידי הסכמה, בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לקבוע את המשמורת, וזאת, בראש ובראשונה, על פי עיקרון טובת הילד. על מנת להעריך באופן מעמיק מהי טובת הילד בכל הנוגע לסוגיית המשמורת, יסתייע בית המשפט בחוות דעתם של מומחים שונים, כמו פסיכולוגים, רופאים ועובדים סוציאליים, ובפרט בתסקיר סוציאלי, שנועד להעריך מי מההורים הוא בעל מסוגלות הורית, יציבות וקשר טוב יותר עם הילד. התסקיר הסוציאלי, שעל המלצותיו יתבסס בית המשפט בהחלטתו לגבי המשמורת והסדרי הראייה, עשוי לכלול בדיקות מסוגלות הורית, שכרוכות בראיונות אישיים מול האב והאם, וכן מבדקים, הערכות ותצפיות שייעודם הוא הערכה של אישיותם וטיב היחסים בינם לבין עצמם ובין כל אחד מהן לבין ילדיו.  

מסוגלות הורית ורצון הילד

המסוגלות ההורית הנה אכן גורם רב משקל בהכרעה המשפטית לגבי משמורת הילדים, אך כמוה גם לרצון הילד יש מקום והשפעה בלתי מבוטלים על ההכרעה, בעיקר אם גילו הוא מעל עשר שנים. בית המשפט עשוי לערוך דיון בדלתיים סגורות בנוכחותם של הילדים או לזמן את מי מהם או כולם ללשכתו של השופט, גם ללא נוכחות הוריהם, על מנת להתרשם באופן בלתי אמצעי מרצונם. עוד יתחשב בית המשפט במידת נחרצות רצונו של הילד, אומדן בגרותו הנפשית והערכה לגבי מקרים בהם קיים לחץ חיצוני שמופעל עליו, למשל על ידי אחד מהוריו. ככלל, ככל שבית המשפט יתרשם כי מדובר בילד גדול ובוגר יחסית (למשל בן נוער), שרצונו הוא נחרץ וחופשי, הוא עשוי לפסוק על פיו בסוגיית המשמורת.

חזקת הגיל הרך

על פי החוק התקף כיום, ילדים עד גיל שש יהיו במשמורת אימם אלא אם קיימות עילות מיוחדות להסדר אחר. במהלך השנים האחרונות הוגשו הצעות והמלצות לביטול חזקת הגיל הרך, כחלק מרוח השוויון בין המינים, אך קמה להן התנגדות עזה מצד ארגוני נשים שטוענים כי באופן זה יהפכו הילדים והמשמורת עליהם לקלף מיקוח בידי גברים במהלך הליכי גירושין, וכי מדובר בשינוי שעלול לפגוע באימהות המשתייכות לאוכלוסיות מוחלשות. נכון להיום, חזקת הגיל הרך עודנה תקפה, בכל הנוגע לסוגיית המשמורת במסגרת הליכי גירושין. אם אתם עומדים בפני הליכי גירושין וחוששים לעניין הרגיש כל כך של משמורת הילדים – פנו למשרד עורכי הדין דוד סער. אנו נעניק לכם ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי, באופן רגיש, מסור מקצועי ומהימן, יד ביד לאורך כל הדרך, עד להגעה להסכם האופטימלי עבורכם ועבור ילדיכם.