שימוש בטענת "פרעתי" בתביעת מזונות
מאת: עו"ד דוד סער
ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל את ערעורו של אב על פסיקת מזונות לאם ולקטינה והורה על קיזוז סכומים ששילם, אם שילם, על פי החלטה למזונות זמניים, או פסק דין, מיום הגשת התביעה ועד למועד חסימת חשבון הבנק על ידו (עמ"ש (ת"א) 1064/08).
במקרה זה, מדובר באם שאינה עובדת. ביהמ"ש לענייני משפחה פסק מזונות סופיים לאישה ולקטינה בהתייחס לשתי תקופות זמן:
- בתקופה הראשונה – נפסקו מזונות זמניים לאם ולקטינה, בסך כולל של 11,000 ₪ לחודש, החל מיום הגשת התביעה (05.01.06) ועד ליום 05.01.08, ללא חלוקה בין מזונות האם והקטינה.
- בתקופה השנייה – נפסקו מזונות לאישה בסך 10,000 ₪ לחודש ולקטינה בסך 2,500 ₪ לחודש וזאת החל מיום 05.02.08 ואילך.
המערער טען בערעורו, כי יש להתערב בתקופה הראשונה ולקבוע שחיוב המזונות יחל רק מיום 15.05.07, מאחר ונשא בתשלום המזונות ביחס לתקופה מיום הגשת התביעה (05.01.06) ועד ליום 14.05.07. המערער עתר להורות על השבת התשלומים ששילם ביחס לתקופה האמורה. עוד הוא טען, כי יש להתערב בגובה המזונות שנפסקו למשיבה וכי יש להעמידם על סך של 6,600 ₪ לחודש.
ביהמ"ש קיבל את הערעור, הן לעניין תחילת תקופת חיוב המזונות והן לעניין גובה מזונות האם.
כמו כן, בית המשפט העיר, כי כאשר נטענת במהלך משפט מזונות טענה, שמזונות הזכאי סופקו ע"י החייב ביחס לתקופה מיום הגשת התביעה ועד מועד הדיון, באשר בני הזוג "המשיכו להתנהל מהחשבון המשותף" – ראוי שבית המשפט למשפחה יכריע בעניין, ושהצדדים לא יופנו להליך נוסף של "טענת פרעתי" בהוצאה לפועל.
עוד קבע בית המשפט, כי ההפנייה למסלול של "טענת פרעתי" בהוצאה לפועל, צריכה להיות החריג ולא הכלל, ואין לעודד ריבוי התדיינויות במשפטי מזונות. לעיתים, גם בירור הסוגיות הנ"ל על פי הדין האישי חורג מגדר הסמכות המוקנית לראש ההוצאה לפועל.
לעניין זה, דחה בית המשפט את טענת המשיבות , כי על המערער לשטוח את טענותיו בעניין סיפוק צרכי המזונות מיום הגשת התביעה ועד ליום 14.05.07 בפני ראש ההוצאה לפועל במסגרת טענת פרעתי.
דוד סער, עו"ד