מזונות – בית דין רבני או משפחה

מאת:

מזונות אישה וילדים – בית הדין הרבני לעומת בית המשפט לענייני משפחה

הגם שלבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין, וכן בנושאים אחרים שנכרכו בתביעה כגון: מזונות אישה ומזונות ילדים, הרי שמכוח סעיף 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג – 1953, אישה רשאית לבחור כי מזונותיה ידונו בבית המשפט לענייני משפחה. בכל מקרה אחר, אם קיימת הסכמה בין הבעל לאישה, או אם הבעל הגיש תביעת גירושין וכרך בה את מזונות האישה, ידונו מזונותיה של האישה בבית הדין הרבני.

בכל מקרה, גם אם מזונות אישה ידונו בבית המשפט לענייני משפחה, הם ידונו לפי הדין הדתי, וזאת מכוח סעיף 2 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט – 1959, ולפיו, "אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו". על פי סעיף 3 לחוק זה, גם מזונות ילדים ידונו לפי הדין האישי.

בניגוד למזונות אישה, לא ניתן לכרוך מזונות ילדים בתביעת הגירושין, וזאת משום שלילדים אישיות משפטית נפרדת, אך אין זה משנה, הואיל וההורים יכולים להביע הסכמה בשמם.

כאשר הן בית הדין הרבני והן בית המשפט לענייני משפחה דנים במזונות אישה / ילדים על פי הדין הדתי, האם יכול להיות הבדל בתוצאות? בהחלט כן. שתי הערכאות מפרשות, כל אחת, את הדין ההלכתי באופן אחר:

בעוד שבבית המשפט לענייני משפחה חל עיקרון התקדים המחייב, ובית המשפט כפוף לפסיקת בג"ץ בענייני משפחה, בית הדין הרבני אינו רואה עצמו כפוף לפסיקות בג"ץ בנושא זה, ומפרש את הדין ההלכתי על פי מקורות הלכתיים ועל פי פסיקותיו של בית הדין הרבני הגדול לערעורים (אך לא כתקדימים מחייבים).

בית המשפט לענייני משפחה רואה עצמו מחויב לערכי היסוד של השיטה, כגון הזכות לפרטיות או זכות האישה לשלמות הגוף; כך למשל, בעוד שבבית הדין הרבני תתקבל קלטת המציגה את האישה במצב אינטימי עם גבר אחר, לצורך הוכחת בגידה, קלטת שכזו תיפסל בבית המשפט לענייני משפחה, וזאת מכוח זכותה של האישה לפרטיות. כשאישה עוזבת את הבית בשל אלימות הבעל, בית הדין הרבני ישלול את זכאותה למזונות, ואילו בית המשפט לענייני משפחה יכיר בזכאותה למזונות.

גם עיקרון טובת הילד מתפרש באופן שונה בכל אחת מהערכאות: בבית הדין הרבני טובת הילד תהא לקיים תורה ומצוות, ובבית המשפט לענייני משפחה טובת הילד פירושה לקבל חום, תמיכה, אהבה, הגנה, כמו גם חינוך ראוי שיקדמו להשתלבות בחברה.

גם הפרוצדורה שונה בשתי הערכאות: בבית הדין הרבני נהוגים דיני ראיות מחמירים מאד (על פי ההלכה), אך פרוצדורה מקלה. בבית המשפט לענייני משפחה, חרף הגמישות היחסית, נהוג סדר הדין האזרחי, ונהוגים דיני הראיות המקובלים במשפט האזרחי, המאפשרים גמישות במידת הצורך.

ניתן לראות שלמרות שבית הדין לענייני משפחה ובית הדין הרבני דנים שניהם במזונות אישה וילדים על פי אותו דין, הפרשנות, הערכים והפרוצדורה השונים, מובילים לתוצאות שונות.

על כן, בבואו של צד מבני הזוג לשקול גירושין, עליו לשקול לאיזו ערכאה הוא צריך לפנות, וישנן דרכים פרוצדורליות לעשות כן, ועל כן – מוטב כי יפנה אל עורך דין גירושין המתמחה בתחום, בכדי לנהל את ההליך על הצד המיטבי ביותר.

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן