בית הדין לעבודה קבע מספר הלכות חשובות בעבל (ארצי) המוסד לביטוח לאומי נ' גאיה עאסי, בנוגע לזכאות לקבלת מזונות מהביטוח הלאומי, אשר חשוב להכיר.
פסק הדין בחן את השאלה מה הדין לגבי מקרה בו הורה חויב בפסק דין לשלם מזונות לילד אך אינו עושה כן – ובאילו מקרים המוסד לביטוח לאומי צריך לשלם במקום ההורה שאינו עומד בתשלום?
נסיבות המקרה היו מיוחדות ביותר, הואיל ודובר בקטינה שאינה גרה עם אימה אך הינה תושבת ישראל ואילו האם אינה תושבת ישראל.
לצורך קבלת גמלה מחליפת מזונות, דהיינו, קבלת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, קובע חוק המזונות (הבטחת תשלום), כינדרש שהזוכה יהיה תושב ישראל.
לכן לכאורה, אם האם היא הזוכה בפסק הדין, הרי אין לה זכאות הואיל ואינה עומדת בתנאי החוק הדורשים תושבות כתנאי לקבלת הגמלה.
בית הדין קבע כי יש לפרש את החוק כך שבכל מקרה הזוכה הינו תמיד הילד/ הילדה וההורה הינו זוכה נוסף במקרים מסוימים, ולכן בנסיבות המקרה הואיל והקטינה היא תושבת ישראל היא זכאית לקבלת הגמלה.
להלן עיקרי ההלכה מפסק הדין – נקודות פרקטיות :
" כאשר פסק הדין למזונות ניתן "לזכותה" של "האשה" בלבד – פשיטא שהיא זו הזכאית להגיש בקשה לתשלום הגמלה, ככל שהיא עונה על כלל תנאי הזכאות שבחוק ובתקנות.
מנגד, כאשר פסק דין למזונות ניתן "לזכות הילד בלבד" – והאם מקבלת לידיה מזונות הקטין בעבורו כאפוטרופסוותה טבעית, קמה זכאותו העצמאית להגיש את הבקשה לתשלום מתוקף היותו "הזוכה" על פי דין;
כאשר פסק הדין "ניתן לזכות שניהם" "הילד" ו"האשה" – עומדת לכל אחד מהם בנפרד הזכות לתשלום המזונות.
בשני המצבים האחרונים בהם פסק הדין למזונות הוא לזכות הילד והוא בעליה של הזכות, אין זכאותו של הילד נגרעת בשל כך בלבד שהבקשה לתשלום הוגשה על ידי "האשה" במעמדה כַּאֵם האפוטרופוס הטבעית והחוקית שלו, כל עוד הוגשה הבקשה בשם "הילד" ועבורו מכוח זכאותו הוא לדמי המזונות".
דוד סער, עו"ד
