מזונות אישה וילדים
מאת: עו"ד דוד סער
כל ילד קטין (מתחת לגיל 18) זכאי לקבל דמי מזונות מהוריו. נטל התשלום מחולק בין ההורים על פי הדין האישי החל על כל אדם. עבור יהודים, חל הדין העברי הקובע כי האב הוא זה שחייב לפרנס את ילדיו ולספק לו את הצרכים הבסיסיים. צרכים אלו כוללים בין היתר: הוצאות מדור, חינוך, הלבשה, מזון וכו'.
חובת ההורים למזונות פוקעת, כלפי נער המגיע לגיל 18 והם אינם חבים עוד כלפיו עפ"י חוק. אולם, ישנם מקרים בהם מחייב בית המשפט את ההורים לשאת בהוצאות ילדיהם גם לאחר גיל זה, בתקופת הצבא או הלימודים. אך מזונות לבגירים יהיו נמוכים בדר"כ מהמזונות הקבועים עפ"י דין.
הסמכות לקביעת גובה דמי המזונות לילדים נתונה ככלל בידי ביהמ"ש לענייני משפחה, אולם אם רצו שני ההורים שהדבר ידון בבית הדין הרבני (עפ"י הדין העברי) דווקא, אין מניעה לכך והם יוכלו לעשות כן.
בישראל אין חוק המגדיר במפורש את גובה דמי המזונות, אלו נקבעים עפ"י צרכיהם של הילדים בכלל ועפ"י הילדים הספציפיים עליהם מדובר בפרט. אין חוק הקובע "תעריף מינימום" של גובה המזונות.
בתי המשפט נוהגים לקבוע את גובה התשלום עפ"י פסיקה קודמת והלכות שנקבעו בעניין, תוך כדי התחשבות במקרה הספציפי המובא לפניהם. ביהמ"ש לוקח בחשבון את גובה השתכרות האב ובכל תביעת מזונות, יש לצרף תלושי שכר על מנת שביהמ"ש יתרשם מהיכולות הכלכליות של הצדדים.
מאחר ומדובר בנושא מהותי בתחום דיני המשפחה, שהינו תחום מורכב ומסובך, יש לעניין הייצוג המשפטי ערך משמעותי ביותר. מומלץ וחשוב להיוועץ באנשי מקצוע הבקיאים היטב בתחום זה. משרדנו עתיר ניסיון ועוסק רבות בתחום דיני המשפחה, ונשמח לעמוד לרשותכם בכל בעיה או שאלה המתעוררת.
במידה והנכם זכאים לקבלת דמי מזונות על פי חוק המזונות או בהתאם לפסק דין ולהסכם גירושין, והחייב משתמט מחובת התשלום – אינם צריכים להתמודד לבד עם המצב. פנו עוד היום למשרד עורכי הדין דוד סער, אשר ייצג אתכם בפני המוסד לביטוח לאומי, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, וילווה אתכם במסירות ובמקצועיות עד למימוש מלוא הזכויות המגיעות לכם על פי חוק.
הליכי תביעת מזונות בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין רבני
ניתן להגיש תביעה לקבלת דמי מזונות עבור אישה או ילדים קטינים אל בית המשפט לענייני משפחה, וזאת בצירוף תצהיר אישי, וכן מסמכים המפרטים את הכנסות הצדדים ורכושם. הנתבע יגיש בעקבות כתב התביעה כתב הגנה, ומכאן יתקיים הליך משפטי שבסופו תוכרע סוגיית המזונות, ויינתן פסק דין מחייב. במקרים מסוימים, ניתן להגיש גם בקשה לדמי מזונות זמניים, על מנת לאפשר לזכאים להתקיים עד למועד פסיקתו של בית המשפט בעניינם, וזאת לאחר הגשתו של כתב ההגנה. בנוסף, קיימת אפשרות לדון בענייני המזונות מול בית דין רבני, בין אם הפונה הוא הזכאי או החייב בתשלום, כפי שקורה במקרים בהם הוגשה תביעת גירושין ובה גלומה גם סוגיית המזונות. בית הדין הרבני מוסמך לפסוק בכל הנוגע לדמי המזונות של אישה או של ילדיה הקטינים. במקרים בהם פסיקתו של בית המשפט לענייני משפחה לא משביעה את רצונו של מי מהצדדים, ניתן להגיש עליה ערעור לבית המשפט המחוזי. במקרים בהם סוגיית המזונות נפסקה בבית דין רבני אזורי, והיא אינה משביעה את רצונו של אחד הצדדים, ניתן לערער עליה בפני בית הדין הרבני הגדול.במידה והנכם זכאים לקבלת דמי מזונות על פי חוק המזונות או בהתאם לפסק דין ולהסכם גירושין, והחייב משתמט מחובת התשלום – אינם צריכים להתמודד לבד עם המצב. פנו עוד היום למשרד עורכי הדין דוד סער, אשר ייצג אתכם בפני המוסד לביטוח לאומי, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, וילווה אתכם במסירות ובמקצועיות עד למימוש מלוא הזכויות המגיעות לכם על פי חוק.
מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ↓ ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!
