תשובה:
בית המשפט העליון דחה ברוב דעתו , את ערעורה של המדינה ( ע"א 1617/10 מנהל מיסוי מקרקעין נ' מוסטפא נח'אש), על פטור ממס שבח, שניתן לאלמן שנישא מחדש לאחר מות אשתו, בבית המשפט המחוזי בנצרת, בגין העברת זכויות ללא תמורה ל "קרובים", זאת מכוח סעיף 62(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 לפיו "מכירת זכות במקרקעין והקניית זכות באיגוד ללא תמורה מיחיד לקרובו – שאינו איגוד בשליטתו – יהיו פטורים ממס." בית המשפט העליון דחה את הערעור ופסק כי השאלה היא שאלת פרשנותו של הביטוי "קרוב" בחוק. לענייננו "קרוב" מוגדר בחלופה השלישית שקובע החוק כ"אח או אחות ובני-זוגם". לטענת המדינה, אלמן הוא עדיין בגדר "קרוב" לאחיה של האישה גם לאחר פטירת האישה. עם זאת, מרגע שהאלמן נישא מחדש אין הוא עוד בגדר "קרוב" של מי שהיה "קרובו" גם לאחר פטירת האישה ולפני הנישואין החדשים. בית המשפט העליון פסק כי לשון החוק ותכליתו אינן תומכות בעמדה זו. בלשון החוק אין כל תמיכה להבחנה בין אלמן לבין אלמן שנישא מחדש. יצירת גרעין משפחתי חדש לא בהכרח מחליפה את הגרעין המשפחתי הקודם ולעיתים היא באה להוסיף. תכלית החוק היא לאפשר מתנה ל"קרוב" ולא לראות בה העברה עסקית ונישואיו מחדש של האלמן אינם חותרים תחת תכלית זו. הדברים גם עולים בקנה אחד עם הרצון להנחיל את הזכות במקרקעין מדור לדור, ואין ספק כי גם אם האלמן נישא מחדש עדיין אחיה של האישה שנפטרה נותר, למצער, דודם של ילדי האישה והאלמן.
כאשר ביקש המחוקק להבחין בין אלמן לבין אלמן שנישא מחדש הוא עשה זאת בלשון מפורשת וברורה. בענייננו לא ערך המחוקק הבחנה כזו. המחוקק לא קבע כי הזכות הניתנת כאשר מדובר באלמן "קרוב" תעמוד רק בזמן אלמנותו או רק כל עוד לא נישא ולכן אין להוסיף הבחנה שכזו על דרך הפרשנות. בנוסף, המחוקק ביקש להעניק פטור במקרה של העברה ללא תמורה ל"קרוב". נוכח עמדת המדינה כי הפטור חל במקרה של העברה לאלמן השאלה שנותרה היא האם הפטור חל רק במקרה של העברה לאלמן או גם במקרה של העברה לאלמן שנישא מחדש. בית המשפט העליון פסק כי בנסיבות בהן העניק המחוקק פטור ונותר ספק לגבי היקף פריסתו, יש מקום להחלה רחבה של הפטור, דהיינו מתן הפטור גם במקרה של אלמן שנישא.
לאור האמור לעיל, בית המשפט העליון פסק ברוב דעות , כי לצורך מתן הפטור ממס שבח, אין להבחין בין אלמן, לבין אלמן שנישא, ולפיכך הערעור נדחה.
דוד סער, עו"ד
