8.4.2014
בד"כ, נהוג לראות בני זוג כפרודים /או כגרושים מיום מתן הגט – שאז הם גרושים ואין כל ספק בכך. הבעיה מתחילה להיווצר, כאשר ביהמ"ש נדרש לשאלה מתי הוא מועד הפירוד / הקרע בין בני זוג אשר טרם התגרשו.
לעיתים, בני זוג אינם יכולים להתגרש מסיבות אלו ואחרות (בתי הדין מעכבים, צד אחד אינו מעוניין במתן או קבלת הגט וכיו"ב) לאור האמור, בשנת 2009 נוצר תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון והוספה הוראת סעיף 5א', המאפשרת להפריד רכוש ולאזן את המשאבים, גם טרם מועד הגירושין. עד לתיקון זה, לא היה ניתן לאזן משאבים אך ורק עד למועד מתן הגט. מצב זה ייצר סחטנות. לצורך הדוגמא, אם האישה רצתה להתגרש, הבעל היה מתנה את מתן הגט בקבלת זכויות כספיות רבות, כגון: דירה וכיו"ב בכדי ליתן גט, והאישה לא הייתה יכולה לדרוש את חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים טרם הגט. בעקבות זאת, חוקק תיקון 4 לחוק, וכיום אפשר לאזן ולחלק את המשאבים של בני הזוג החל ממועד הפירוד ועוד טרם התגרשו בפועל (הבעל מהדוגמא הקודמת, לא יוכל לסחוט את האישה, היות והיא תוכל לבקש את איזון המשאבים וחלוקת הרכוש, גם טרם מתן הגט ואף ללא קבלת הגט). כעת יש לבחון מהו מועד הפירוד? לשאלה זו יש השלכות כלכליות מהותיות. ביהמ"ש נדרש לשאלה זו, בתיק בו בני הזוג טענו למועד פירוד שונה. האישה טענה כי מועד הפירוד הינו החל משנת 2010 – מועד הגשת תביעתה, ואילו הבעל טען כי מועד הפירוד הינו משנת 2008.
לצורך כך, בכדי לקבוע מהו "מועד הקרע"- המועד בו יראו את הצדדים כפרודים, מועד המוקדם ממועד פקיעת הנישואין, קבע ביהמ"ש מס' מבחנים לך, אשר יתנו אינדיקציה לקרע ופירוד מוחלט בין הצדדים:
א. מגורים נפרדים.
ב. משק בית נפרד.
ג. בני הזוג אינם מקיימים יחסי אישות מזה מס' רב של שנים.
ד. בני הזוג מודים בקיומה של נקודת אל חזור ביחסיהם.
ה. אף אחד מהצדדים לא עשה ניסיון לשיקום הקשר מאותה נקודת זמן.
ו. דוגמאות ממהלך החיים המשותפים המוכיחים קרע בין בני הזוג.
במקרה זה, הייתה בעיה, היות והצדדים המשיכו להתגורר באותה דירה בקיבוץ (האישה פחדה כי אם תעזוב את ההדירה תפגע זכותה לדיור בקיבוץ) אך ביהמ"ש בחן את עובדות המקרה ובמקרה זה, בני הזוג אינם מקיימים יחסי אישות מזה שנים ארוכות, בני הזוג מודים בקיומה של נקודת אל חזור ביחסיהם ממעוד שיפוץ דירתם (משנת 2008), לשני הצדדים חשדות עמוקים כי לבן/בת הזוג קשרים רומנטיים עם אחרים, אף אחד לא עשה ניסיון לשיקום הקשר הזוגי וזאת משנת 2008, המשבר בזוגיות גרר את הילדים, האיש נהג להפריד את המזון במקרר בין המזון שלו ושל הילדים לבין המזון של אשתו, לא אפשר לה להשתמש במכונת הכביסה שרכש, האישה כבר בשנת 2008 משכה סכומים חריגים מחשבון הבנק, בניגוד להתנהלות הקודמת של הצדדים, לצרכיה האישיים, הצדדים אומנם המשיכו להתגורר תחת קורת גג אחת, אולם בחדרים נפרדים ללא כל קשר ביניהם. המשך המגורים המשותפים בדירה לא אפשר לצדדים להתגרש מבחינה הלכתית עד היום.
לאור העדויות והראיות הנ"ל, נקבע כי מועד הקרע, הוא כפי שטען הבעל, החל משנת 2008 ולא משנת 2010 כפי שטענה האישה וזאת חרף העובדה שהם חולקים יחד את אותה הדירה. לאור האמור ובהתאם להוראות סעיף 5(א) (ב) (2) לחוק יחסי ממון, ביהמ"ש מוסמך לקבוע את איזון המשאבים ממועד הקרע, אשר כאמור נקבע לשנת 2008.
תמ"ש (משפחה נצרת) 41427-12-10
דוד סער, עו"ד
