31.7.11
בתיק 301551/4 של ביה"ד האזורי בת"א, נדון המקרה הבא: צדדים גרושים ולהם ילדים בני 15 ו- 18 והם חיים בנפרד החל משנת 2000. הואיל והצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה בענייני הרכוש לפני סידור הגט (4.7.2002), הוסכם כי הם יתגרשו והדיונים בענייני הילדים והרכוש יתקיימו לאחר מכן.
האישה נקטה בסחבת מכוונת, לא שיתפה פעולה עם פקידת הסעד שמונתה מטעם בית הדין והקשתה על ההליך כולו. איזון המשאבים במקרה זה הוא מיום הנישואין בתאריך 1.5.1983 ועד למועד הפירוד באוגוסט 2000.
האישה גרמה לנתק מוחלט בין האב לילדיו. על אף כל הניסיונות שנעשו בתיק זה לקיום קשר בין האב לילדיו, לא צלחו ניסיונות אלו של בית הדין ושל האב, אשר השקיע מאמצים רבים, זמן, כסף ואף פנה לאנשי מקצוע ובסופו של יום העלה חרס!
הבת התבטאה בפני הבודקים אודות האב: "בשבילי הוא לא קיים, לא איכפת לי אם הוא ימות, אני לא רוצה שום תקשורת מינימאלית איתו".דברים דומים אמר גם הבן כלפי אביו. עוד עולה כי על אף ההמלצות של הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים אשר נכנסו "לעובי הקורה" בתיק זה, לא הצליחו לגרום לאישה שלא להתסיס את הילדים כלפי אביהם. וכפי שהפסיכולוגית מטעם ביה"ד, נעמי כהן, מציינת בחוות דעתה: "מדובר בקואליציה משפחתית מגובשת של האם והילדים נגד הבעל- האב. הבעל –האב הוא בפירוש האיש הרע במשפחה והרע הזה הוקצן למימדים דמוניים".
לאם ניתנו עוד הזדמנויות ואף היא הוזהרה שלהסתה שלה כלפי האב יהיו השלכות כלכליות כנגדה, אך ללא הועיל. האם המשיכה בדרכה והסיתה את הילדים כנגד אביהם.
לבית הדין אין את הכלים לכפות קשר על הילדים עם אביהם אולם, להתנהגותה הפסולה של האישה ישנה השלכה ברורה על "איזון המשאבים" וזאת על פי חוק יחסי ממון התשל"ג- 1973 סעיף 8: "ראה בית המשפט או בית דין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג שהוגשה לאחר פקיעת הנישואין- אם לא נפסק בדבר יחסי ממון בפסק דין גירושין – לעשות אחת מאלה:
(1)…
(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע…"
האישה נטלה לעצמה באופן חד צדדי וללא שום הצדקה, חוקית או מוסרית, את "המשאב" היקר ביותר שיצרו הצדדים במהלך נישואיהם- הילדים. לילדים אלה אין תחליף ואין תמורה אצל הבעל ולא ניתן "לאזן" אותם בעד כל הון שבעולם.
לבעל עוד צפויה מערכת לא קלה ולא זולה להצלת הילדים מן הנזקים שהאישה ממשיכה לגרום להם לדעת כל אנשי המקצוע. לשם כך הוא זקוק למשאבים כלכליים שיאפשרו לו לבצע זאת על הצד הטוב ביותר.
בסופו של דבר, איזון המשאבים בין הצדדים לא חולק שווה בשווה ולבעל ניתנו זכויות יתר ברכוש המשותף כפועל יוצא מהתנהגותה הנלוזה של האישה.
דוד סער, עו"ד
