האם חלה חזקת השיתוף על נכסי בני הזוג, לרבות אלו שניתנו כמתנה או בירושה שקיבלו בני הזוג במהלך נישואיהם?
המקרה:
בני הזוג היו נשואים כשישים שנה (משנת 1955), יש להם שני ילדים והם התגוררו יחדיו עד למעבר האישה לבית אבות בחודש פברואר 2013. הבעל הגיש לביהמ"ש תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו כל הרכוש המשותף (מכל סוג שהוא ועל אף שהתקבל בירושה או מתנה ונרשם ע"ש צד אחד בלבד), שייך לשני בני הזוג בחלקים שווים, וזאת מכוח חזקת השיתוף.
ההכרעה:
בפסק דין שניתן מפי כב' השופט שילה, בבית המשפט לענייני משפחה בת"א, נקבע כי על אף העובדה שבני הזוג היו נשואים תקופה ארוכה, כאשר בני הזוג הבהירו בצורה ברורה כי הם אינם משתפים את נכסיהם החיצוניים לא יחול שיתוף בנכסים אלה.
ביהמ"ש בחן את ההתנהלות הזוגית (נישואין ארוכים וראשונים לבני הזוג, הרמוניים, ומעולם לא הוגשה תביעה ע"י אחד מבני הזוג כנגד השני) ואת ההתנהלות הכלכלית שבין הצדדים (נשמרה הפרדת רכוש מוחלטת ביחד לנכסי בני הזוג למעט שיתוף בחשבון בנק אחד), והגיע למסקנה כי בני הזוג התכוונו במפורש שלא לשתף בנכסיהם החיצוניים, תוך שמירה על הפרדה מוחלטת ועל כן התקבלה טענתה של האישה, לפיה לא הייתה כוונת שיתוף בין בני הזוג.
ביהמ"ש פסק כי כל נכסי המקרקעין הרשומים ע"ש אחד מבני הזוג הם נפרדים, מכיוון שמקורם בירושה ולא במאמץ משותף.
מאידך, נקבע כי כל המיטלטלין בדירה המשותפת ויתר הזכויות שנצברו בחייהם המשותפים, לרבות פנסיה, גמל ועתודה כלכלית הם משותפים לבני הזוג.
לפיכך נדחתה תביעתו של הגבר למתן הסעד ההצהרתי.
דוד סער, עו"ד
