בפסה"ד תמ"ש 14072/07 מר א' ת' נ' גב' ד' ת' ( שניתן ביום 28.12.2009) נפסק כי חזקת השיתוף מהווה הסכם מכללא ומשתמע בין בני הזוג, לפיו הם שותפים שווים בזכויות ברכוש מסוים.
בית המשפט קבע כי כיום קיימים שני מודלים של חזקת השיתוף: האחד, המתייחס לכלל נכסי הצדדים, לרבות נכסים שנצברו לפני הנישואין, או הגיעו לידי אחד מהצדדים בלבד כירושה או כמתנה במהלך הנישואין והשני, מתייחס אך ורק לנכסי המאמץ המשותף.
בית המשפט, קבע כי לא ניתן להחיל את חזקת השיתוף באופן גורף על נכסים פרטיים, ויש לשמור את ההבחנה בין נכסים שהינם פרי המאמץ המשותף לבין נכסים שאינם פרי המאמץ המשותף, וכן בין נכסים שנרכשו לפני הנישואין, לבין נכסים שנרכשו במהלך הנישואין.
לשם החלת חזקת השיתוף על נכס פרטי של אחד הצדדים, נקבע כי יש לברר עובדתית את קיומם של תנאי הסף, ובנוסף לכך יש לתור אחר גישה הסכמית של הצדדים, המרחיבה את היקף השיתוף גם לגבי נכסים פרטיים.
אורח חיים משותף של בני זוג הוא תנאי מוקדם להחלת חזקת השיתוף ובמידה ואורח חיים זה בין לא יצר הבחנה בין זכויות ונכסים שהינם פרי המאמץ המשותף, לבין זכויות ונכסים שנרשמו על שם מי מהם במהלך חיי הנישואין, אז קיימת חזקה שהם הסכימו להחיל חזקת השיתוף על כלל הנכסים.
דוד סער, עו"ד
