בג"צ ביטל החלטת בתי הדין הרבני בעניין חלוקת הרכוש בין בני זוג

מאת:

בפסק הדין בג"צ 8214/07 שניתן ביום 22.7.10, קיבל בג"צ עתירתה של אשה, שהגישה לביטול פסק דין של בתי הדין הרבניים, שדנו בחלוקת הרכוש, בעקבות גירושיה מבעלה, באמצעות עורך דין דיני משפחה.

דובר בפסק דין רבני שניתן עוד בשנת 1994 , בו נקבע כי הואיל והאשה לא השקיעה בדירת בני הזוג כלל ועיקר והדירה אף לא רשומה על שמה,אין היא זכאית למחצית הזכויות בדירה.

בית הדין הרבני קבע כי על בני הזוג להתגרש וכי הבעל ישלם לאשה 15 אלף ₪ תמורת כל תביעותיה ממנו.

משלא הופיעה האשה לסידור הגט שנקבע, החליט בית הדין הרבני להתיר לבעל לשאת אשה שנייה לאחר שהבעל השליש גט והפקיד לזכות האשה 15 אלף ש"ח.

האשה שלא השלימה עם החלטתו זו של בית הדין הרבני, הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי לפסק דין הצהרתי בדבר בעלות במחצית הדירה.

בית המשפט המחוזי דחה את התביעה על הסף בקובעו כי מדובר בתקיפה עקיפה של פסק הדין.

במקביל הגישה האשה ערעור לבית הדין הרבני הגדול שקבע כי חזקת השיתוף לא חלה היות והדירה נרכשה מכספי פיצוים שקיבל הבעל בגין תאונה שאירעה לו לפני הנישואין.

בעקבות כל אלה, הגישה האשה עתירה לבג"צ אשר קבע כי ישנה הצדקה להתערבות בהכרעות בית הדין הרבני וקיבל את עתירת האשה.

בג"צ קבע כי הואיל ובני הזוג נישאו בשנת 1959, טרם כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון, חלה חזקת השיתוף על היחסים הרכושיים ביניהם.

בג"צ קבע כי בתי הדין הרבניים לא התייחסו בפסקי הדין שלהם, לפסיקה האחרונה בתחום ולא יישמו אותה על המקרה הנדון.

בג"צ קבע, כי גם אם תתקבל טענת הבעל , שהאשה עבדה תקופה קצרה מאוד ולא השתתפה בהכנסות הבית, אין בכך כדי למנוע את הקמתה של חזקת השיתוף וכי " שבאים לבחון האם נסתרה חזקה זו על ידי המשיב, יש לזכור כי מדובר בדירת המגורים של בני הזוג, שנרכש ארבע שנים לאחר נישואיהם של בני הזוג, ואשר בני הזוג התגוררו בה כעשרים שנה עד לפרידתם, שם גידלו את שלושת ילדיהם. הדירה אף שופצה במהלך חיי הנישואין. הדירה אכן רשומה על שמו של המשיב בלבד, אך כאמור אין בנתון זה כשלעצמו כדי לסתור את כוונת השיתוף בין הצדדים.באשר למימון הדירה, אין בנתון זה כדי לסתור את כוונת השיתוף באשר לדירת המגורים. כזכור, על מנת לסתור את החזקה, בייחוד כאשר מדובר בדירת המגורים של הזוג, וכאשר דירה זו הינה הנכס העיקרי של המשפחה, כבמקרה דנן, נדרשות ראיות ממשיות וכבדות משקל שלא הובאו על ידי המשיב..".

לפיכך, קבע בג"צ כי פסקי הדין של בתי הדין הרבניים בטלים ומבוטלים הם ובמקומם נקבע כי דירת המגורים של בני הזוג תהיה שייכת לבעל ולאשה בחלקים שווים וכי השיתוף בדירה יפורק בהקדם על דרך של מכירה, כאשר התמורה תחולק שווה בשווה בין הצדדים.

זאת ועוד, בג"צ חייב את הבעל לשלם לאשה דמי שכירות ראויים עבור שימושו בחלקה בדירה מאז נפרדו הצדדים ועד ליום מכירתה.

ד"ר דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן