הסכם ממון בין בני זוג, זהו מסמך משפטי מחייב לכל דבר ועניין. כיאה למסמך משפטי, חלים עליו מס' כללים פרוצדוראליים שחוק יחסי ממון קובע ואשר מהותיים על מנת שהסכם זה יהיה בר תוקף משפטי מחייב. הראשון שבהם הוא שהסכם זה צריך שיהיה בכתב. במאמר זה נדון דווקא על התנאי השני על מנת להפוך את הסכם הממון מסתם חוזה, להסכם משפטי מחייב והוא, אישורו בפני בית המשפט או בית הדין.
לאישורו של ביהמ"ש ישנן מס' מטרות, כאשר העיקרית שבהן היא להבטיח את קיומה של גמירות הדעת מצד בני הזוג. מטרה חשובה נוספת היא הבהרתו לצדדים ע"י בית המשפט, דהיינו, הבהרת תוכנו וההשלכות שנוצרות ממנו, וכן לוודא שהסכם זה נחתם מרצונם הטוב והחופשי של הצדדים.
בהסכם ממון יש תוספת על דיני החוזים הרגילים, בכך שהערכאה השיפוטית צריכה להתרשם שההסכם נעשה מרצון חופשי, ומהות ההסכם ותוצאותיו, ברורים היטב לצדדים. רק לאחר מכן יכנס מסמך זה לתוקף וחוק יחסי ממון יחול עליו. הדרישה הנ"ל היא עקב היחסים המיוחדים והמורכבים בין בני זוג.
מאחר שלהסכם זה ישנן השלכות רבות ומכריעות בגורל מי מהצדדים, לאחר אישורו בפני ביהמ"ש הסיכויים יהיו נמוכים לכך שאחד מבני הזוג יטען לטעות/הטעיה/כפיה כפי שקורה הרבה פעמים בחתימת חוזים רגילים.
כעת נשאלת השאלה, מה דינו של הסכם ממון שלא אושר בפני ביהמ"ש ומה מעמדו? בחוק יחסי ממון אין תשובה חד משמעית לשאלה זו, יש כאלו הסוברים כי משלא אושר אז הסכם זה בטל, ודווקא העובדה כי לא אושר, זאת האינדיקציה לכך, שאינו מחייב את הצדדים. גישה אחרת סוברת כי משלא אושר, אמנם לא יינתן לו מעמד עליון הקבוע בחוק, אך עדיין יש לראותו כחוזה רגיל בין שני אנשים המביע את אומד דעת הצדדים. נראה כי הגישה השנייה, היא הגישה המקובלת בביהמ"ש, דהיינו רואים הסכם ממון שלא אושר כדין, ככל הסכם אחר הנחתם בין הצדדים והכפוף למערכת החוזית הנהוגה בשיטתנו.
הפריבילגיה הבולטת באישור הסכם ממון ע"י מערכת המשפט היא, שבעת מחלוקת ניתן לפנות להוצאה לפועל לצורך אכיפתו של ההסכם, דבר שלא ניתן לעשות בחוזה רגיל.
סיכומו של עניין, על מנת שלהסכם ממון יהיה תוקף משפטי מחייב, יש לאשרו בפני ביהמ"ש. במידה ובכל זאת, בני הזוג לא אישרו את ההסכם מסיבה כלשהי, יתייחס ביהמ"ש להסכם זה כאל חוזה רגיל, ואחד מהצדדים יוכל לעלות טענות של פגמים בכריתת ההסכם, אשר יבדקו במשפט לגופו של עניין. טענות של פגמים בכריתת חוזה כמעט ולא יתכנו במצב שההסכם אושר. עוד הבדל שכבר נזכר לעיל, הוא יכולת אכיפת ההסכם באמצעות הוצאה לפועל, כאשר זה אפשרי רק במידה והוא אושר כדין.
דוד סער, עו"ד
