בית הדין הרבני באשקלון, קיבל תביעת בעל לגירושין, בה דרש שייכתב במסמך הגירושין, כי האישה בגדה בו ושהיא אסורה על אותו אדם שבגדה בבעלה עימו.
בית הדין הרבני, לאחר ששמע את הראיות והשתכנע כי אכן האישה בגדה בבעלה עם אותו אדם, קיבל תביעת הבעל לגירושין וקבע שאסור לאישה להינשא לאותו אדם הנטען שבגדה עימו בבעלה, בזו הלשון:
" (ב) גם לולי ההודאה של האשה על בגידה הרי אין ספק שעל יסוד החומר הקיים אפשר לקבוע שלאשה יש קשרים הדוקים עם אותו אדם. היא אוהבת אותו, חולמת עליו גם לפי דבריה ולפי מכתבה, היא מרבה בשיחות איתו, נפגשת איתו וקרוב לודאי שגם מתייחדת איתו.
הב"ש וח"מ בסי' י"א כתבו שלגבי נטען אפי' בלעז בעלמא לא יכנוס, וק"ו כשיש חשש כבד מאוד למעשי כיעור ואף מעבר לזה.
ועיין באוה"פ שמביא כמה דעות שחלוקות על הב"ש וביניהם ה"פרשת מרדכי" ורבי עקיבא איגר מ"ת, אולם גם הם כתבו שלכתחילה יש לחוש לדברי בית שמואל וחלקת מחוקק.
וז"ל הפרשת מרדכי סימן ט': "והנה כ"ז כתבתי… שכבר כינסה אבל בלא כינסה פשוט… שלא ישאנה חדא דמאחר דהב"ש והח"מ מחמירין ברינון בעלמא מי י"ל כח לעשות מעשה נגדם".
גם רע"א שו"ת מ"ת סימן מ"א חולק על הב"ש וכותב שמהרשב"א משמע דבעינן קלא דלא פסיק. אמנם גם הוא כתב בסוף התשובה "לזה בנ"ד דאיכא ג"כ שעת הדחק ומיחוש גדול כפי מכתבו של מעכ"ת יש לסמוך להתיר" משמע שמתיר רק בשעת הדחק.
ומסתבר שבנידון דידן שיש אומדנא שזה דבר מפורסם ויש רגלים לדבר יודה גם הרע"א שאסור לכנוס אפי' בשעת הדחק.
ועל כן כאמור ומכח שני הטעמים הנ"ל פסק ביה"ד שאסור לה להינשא לנטען.
הואיל ושני הצדדים רוצים להתגרש, יש לקבוע תאריך לאישור הסכם ולסידור גט.
דוד סער, עו"ד
