כבוד השופטת סיוון מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, נעתרה לתביעת גירושים שהגיש הבעל כנגד אשתו, והכריזה על ביטולו של הסכם גירושים בעילות של עושק, הטעיה וטעות, ופסקה לזכות הבעל השבת כל הסכומים ששולמו על ידו בתיקי ההוצאה לפועל השונים שנפתחו נגדו על ידי גרושתו, למעט מזונות הילד אשר "נאכלו". ( תמ"ש 203797/95 פלוני נגד פלונית, כבוד השופטת סיוון ), וזאת בעיקר נוכח העובדה כי תנאי ההסכם היו בלתי סבירים ומנוגדים למקובל.
המדובר בבני זוג, שבמהלך הקשר ביניהם חתמו על ארבעה הסכמים, כאשר ע"פ ההסכם הרביעי, שהוא הסכם הגירושין, הגבר היה אמור לשלם לילדם מזונות בסך 5,000 ₪ מדי חודש, ולאשה סך של 10,000 שקלים מדי חודש למשך כל ימי חייה. כמו כן, התחייב הגבר לשלם לאישה 100 אלף דולר בתוך 90 יום מאישור ההסכם. הסכם הגירושין נערך על ידי עורכת דין מטעם האשה ובעת שהגבר לא היה מיוצג.
שבועיים לאחר מכן הצדדים התגרשו, ולאחר שלושה חודשים הגבר הפסיק לשלם לאשה את המזונות והוא נעצר במסגרת הליכי הוצאה לפועל שפתחה האשה כנגדו.
הגבר עתר לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה לביטול הסכם הגירושים. בתביעתו טען, כי מערכת היחסים בין הצדדים הייתה מיוחדת וחריגה "הלוקה בפגם בסיסי" אשר היווה את הגורם המכריע לחתימת ההסכמים השונים בין הצדדים וכי רק לאחר שהצדדים נפרדו באופן סופי, ולאחר שהאשה ילדה בת לגבר אחר, התחוור לו כי האשה ניצלה את מצוקתו הרגשית וסחטה ממנו סכומי עתק.
האשה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לערעורי משפחה, וכבוד השופטים שנלר ולב הר שרוןאישרו ביום 18.08.09 את פסק דינה של כבוד השופטת סיוון, וקבעו פה אחד כי הגבר אכן היה נתון להשפעתה המוחלטת של האשה, נעשק על ידה והיא ניצלה את מצבו ואת תלותו בה. ביהמ"ש בחן את עילת העושק, וקבע כי לא רק שמכלול חומר הראיות מצביע על המצוקה בה היה נתון הגבר אשר קבעה כבוד השופטת סיוון, אלא שחוות הדעת שצרף הגבר אף היא קובעת ממצאים חד משמעיים וברורים בדבר מצבו. " למעשה, כדברי המשיב, היה מוכןלחתום על מה שידרש ע"י המערערת, ויהא תוכנו אשר יהא", כתב השופט שנלר.
דוד סער, עו"ד
