תביעות נזיקין בין בני משפחה
מאת: עו"ד דוד סער
רגילים אנו בתביעות נזיקין בין שני גורמים הזרים זה לזה, יחד עם זאת, ישנן גם תביעות שמוגשות בין בני משפחה, לעיתים הקרובים מאוד זה לזה. הקרבה בין הצדדים לעיתים עומדת בעוכרם של התובעים, שבמקרים רבים מגישים תביעות סרק, המכונות תביעות אמוציונאליות המנועות רובן ככולן מרגשות ויצרי נקמה הסובבים ומורגשים היטב בין אותם בני המשפחה.
המקרה שלפנינו עוסק בתביעת נזיקין שהגיש אב כנגד רעייתו, עמה היה מצוי בסכסוך גירושין, על כך שהגישה לדידו תלונת סרק למשטרה בחשד לפיו הטריד מינית האב את בתו. תלונה זו באה לעולם, בעקבות אמירות שהשמיעה בתם המשותפת של הצדדים בהיותה תינוקת בת 4.5 שנים. האם שמעה אמירות אלו וחשדה בבעלה בביצוע מעשים מגונים בבתם ועל כך פעלה והגישה תלונה במשטרה ובהמשך אף תביעה לקביעת הסדרי ראיה בבית משפט לענייני משפחה.
כעבור מספר חודשים החליטה המשטרה לסגור את התיק, בעוד שהמשפט בבית המשפט לענייני משפחה נמשך 4 שנים בסופו נקבע כי לא הוכח שהאב פגע מינית בבתו. יחד עם זאת, האב לא יצא נקי בכל ההליך הזה, עת לאורך כל שנות המשפט, הוטלו עליו הגבלות שונות, כשבמקביל הוגשו נגדו תלונות נוספות על ידי האם.
תביעת נזיקין שהגיש האב כנגד האם בעילת "תלונות שווא" התבררה בבית משפט השלום (ת.א. 35080-06-17), שם נקבע כי מחומר הראיות עולה כי אכן הנתבעת האמינה באמונה מלאה וסובייקטיבית כי התובע תקף מינית את בתה ומתוך אמונה זו, החליטה לפעול כפי שפעלה כדי להגן על הילדה.
ביהמ"ש החליט לדחות את תביעת האב, בנימוק כי הצעדים שנקטה האם הינם צעדים לגיטימיים ולדידו של עו"ד דוד סער, אולי אף מחייבים, שעה שישנו חשד ולו הקל שבקלים, לפגיעה מינית בקטינה, כל שכן כשהיו בפני האם מספר לא מבוטל של מקורות לביסוס החשד, בראשם דברי הילדה עצמה בחקירתה בפני חוקרת ילדים.
הנתבעת פעלה ואף הטמינה מצלמות נסתרות בבית ואף שכרה חוקרים פרטיים שיעקבו אחר התובע בזמן מפגשיו עם הילדה, מהלכים המחזקים את טענתה לפיה נהגה בתום לב, שאלמלא כן, מדוע להוציא כספים רבים על תלונת שווא.
לסיכום קבע ביהמ"ש כי במצב זה של אמונה סובייקטיבית בסכנה שמציב התובע לילדה, הייתה לנתבעת הזכות להגן על בתה, תוך שעשתה זאת במתינות שלא בכוונה להפיץ את פרטי המקרה ובפגיעה מינימלית בפרטיות התובע.
התביעה נדחתה והתובע חוייב בהוצאות משפט בסך של 50,000 ₪
תביעת נזיקין של אישה נגד בעלה בשל הסתרת מידע מהותי:
מקרה נוסף של תביעת נזיקין בין בני זוג, היה בין בני זוג נשואים, אשר להם שלוש בנות, כאשר בסמוך למועד הגירושין, הגישה האישה תביעת נזיקין כנגד הבעל על סך של לא פחות מ 5 מיליון ₪, בגין נזקים כלכליים ונפשיים שנגרמו לה כתוצאה מהונאתה ע"י הבעל, עת התברר כי בעלה הינו הומוסקסואל, אשר חי חיים כפולים (תמ"ש 23663-06-18).
לטענת האישה, מצד אחד, הציג עצמו בעלה כאדם "דתי", ומצד שני, פעל מאחורי גבה וניהל אורח חיים, לא רק חילוני, אלא אף אנטי טבעי. הבעל לא הסתפק בכך, ולטענת האישה, בגד בה וניהל קשר עם מאהב ואף הציע לו נישואין בעודו נשוי לה.
טענת ההגנה של הבעל הייתה, כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת היעדר שפיטות, וכן כי טרם נישואיו, לא היה בעל נטייה חד מינית.
ביהמ"ש קיבל את טענת הבעל ומחק את התביעה על הסף, בנימוק כי אין לו לביהמ"ש להתעסק בשאלות המצויות בנבכי אישיותו של אדם ופרטיותו, תוך הטלת ספק באם נטייה מינית כזו או אחרת החורגת מהמקובל הינה בגדר מידע מהותי, שהסתרתו עולה כדי עוולה נזיקית.
לכך מוסיף ביהמ"ש, כי התובעת לא הצביעה על נזקים ממשיים שנגרמו לה, אלא לכל היותר לעוגמת נפש ושברון לב, אלא שהמשפט אינו מקנה עילת תביעה בגין נזקים נפשיים הכרוכים בפירוקו של קשר הנישואין.
התביעה נמחקה והתובעת חויבה בהוצאות משפט בסך 5,000 ₪.
משרדו של עו"ד דוד סער עוסק ומתמחה בעניינים הקשורים בעיקר לדיני ביטוח לאומי, דיני ביטוח, דיני נזיקין, דיני עבודה ודיני משפחה. משרדנו מעניק ליווי וייצוג גם בבתי הדין הרבניים ולרבות בבתי הדין לענייני ממונות וכן בוועדות רפואיות של ביטוח לאומי ומס הכנסה. משרדנו נחל הצלחות לא מבוטלות בתחומים השונים, לרבות תקדימים מעניינים. ככל שהינך חושש כי נפגעו זכויותיך, גש עוד היום למשרדנו, ונשתדל ב"ה לסייע לך.
