במקרה שלפנינו, תמ"ש 027588/00 אשר נדון בביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים, נדון מקרה ובו בקשה של אב אשר ביקש לערוך בדיקת סיווג רקמות לקטין שמטרתה לשלול את אבהותו.
המבקש והמשיבה נישאו זה לזו כדמו"י ולאחר כ-9 וחצי חודשים נולד בנם. לימים, גבה טורא בין הצדדים והם נפרדו ונפסק לבעל דמי מזונות קטין.
המשיב, האב, הגיש בקשה לביהמ"ש לענייני משפחה ובה ביקש לערוך לבנו הקטין (כבן 10.5 שנים כיום) בדיקת רקמות בטענה שהוא עצמו היה "שתוקי" (=מי שמכיר את אמו, ואינו מכיר את אביו – שידוע מי אמו, ואין ידוע מי אביו – נקרא "שתוקי", משום שכשהוא שואל את אמו על אביו, היא משתיקה אותו.דינו של שתוקי כספק ממזר, בשל החשש שמא נתעברה אמו מממזר, או מאדם שהיא אסורה עליו משום ערווה. מכיוון שכך, יכול שתוקי להתחתן רק בגרים ובעבדים משוחררים, בממזרים, בנתינים (=הגבעונים שנתגיירו בימי יהושע), באסופים ובשתוקים אבל לא בכשרים). האב טען כי רק באישור מיוחד של הרבנות הוא הצליח להתחתן. עוד הוסיף וטען כי יש לו יסוד סביר להניח כי הבן לא שלו וכי האם התעברה עוד בטרם הנישואין (בעודה פנויה, וכך אין חשד לממזרות) וכל זאת בשם "טובת הקטין" היות וברצונו "לנקות" הקטין מתווית היותו בן לאב "שתוקי" וכפועל יוצא מכך, "שתוקי" בעצמו.
ביהמ"ש נדרש לעמדת היועמ"ש אשר זה האחרון נדרש לחוות דעתו של נשיא ביה"ד הרבני, הרב עמר, זאת היות וביהמ"ש נוכח כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו של הקטין לנישואין לפי דין תורה עקב החשש לממזרות.
נשיא ביה"ד הרבני, הרב עמר, הביע סלידה מן הבקשה וטען כי ישנו חשש כבד כי מטרת הבקשה הינה אך ורק להטיל כתם של פסול דין על הקטין והיות ובדיקה גנטית שכזו עלולה לעלות ספקות במקום לספק פתרונות. היועמ"ש אימץ את חוות דעתו של ביה"ד הרבני והתנגד לבקשה.
בית המשפט בפס"ד דחה אף הוא את הבקשה וקבע כי כיום אוסרים על בדיקת סיווג רקמות במצב בו קיים חשש לפגיעה בכשרותו של הקטין להינשא, כן מאשרים בדיקה שכזו אך ורק במקרה בו נדרשת הבדיקה לשם מניעת סכנה לחיי אדם או נכות חמורה ובלתי הפיכה. בכל שאר המקרים לא מאשרים את הבדיקה.
עוד הוסיף ביהמ"ש וטען כי בבקשה יש טעם לפגם היות והמבקש אשר הוכרז "ככשר להינשא" מנסה "להעלות מן האוב" טענות לפסלותו, על אף שאלו לא נרשמו באף תעודה, ונכון להיום, בנו כשר לנישואין, וכל זאת "כביכול" להגן על הקטין אשר משמעותה יצירת בעיה חדשה לקטין. עושה רושם כי האב פנה בבקשה זו בד בבד עם בקשתו להפחתת מזונות מתוך חוסר תום לב משווע ומתוך התעלמות מוחלטת והתחשבות בטובת הקטין.
דוד סער, עו"ד
