ביהמ"ש: ניתן לכפות בדיקת אבהות על סרבן באמצעות סנקציה של מאסר

מאת:

גבר נוטש את האישה עימה חי שנים רבות ועימה הוליד ילדים, ואת ילדיו, לטובת אישה אחרת. הגבר והאישה הקודמת לא נישאו מעולם, ואילו בינתיים נישא לאישה האחרת ואף נולד לו ילד ממנה. האישה הקודמת מבקשת לערוך בדיקת אבהות להוכחת אבהותו של הגבר. האם רשאי בית המשפט לכפות בדיקה זו על האב במקרה והוא מסרב לקיום הבדיקה? שאלה זו נדונה בתמ"ש (קריות) 10013/03 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 29.4.10).

בית המשפט פסק כי מכוח סעיף 28 לחוק מידע גנטי, התשס"א – 2000, אין לבצע בדיקה גנטית אלא בצו של בית המשפט לענייני משפחה ובהינתן הסכמת הנבדק, למעט כאשר עולה חשד סביר לקשרי משפחה נטענים אשר מוכחשים על ידי האב – שאז, כל עוד לאב ניתנת הזדמנות ממשית להשמיע את דברו בבית המשפט, רשאי בית המשפט לשקול בדיקת אבהות כפויה, וזאת אם הדבר מתחייב מטובת הקטין.

בית המשפט ציין כי הגם שטרם אמרה הפסיקה את דברה באשר לאפשרות לכפות פיזית על מי שנחשד כאב בדיקת רקמות (שמתבצעת על ידי נטילת רוק, חלק מהלחי הפנימית או נטילת שער או שורש שיער ראש) – ניתן, כיום, על פי הפסיקה, לכפות בדיקה שכזו באמצעות סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, או במילים אחרות – ניתן להטיל על מי שמסרב לבדיקה גנטית סנקציה של מאסר או סנקציה של קנס, וזאת בכדי לכפות עליו את קיום הבדיקה, כאשר כל מקרה יבחן לגופו. בית המשפט ציין כי יש לשקול את הפגיעה בחירותו של הגבר שנטען שהוא אב אל מול הפגיעהבילד – וכי זכות הילד לדעת מיהו אביו, כך נפסק, גוברת, וזאת כפי שציין השופט חשין בעניין ע"א 3077/90 פלונית ואחרים נגד פלוני, פ"ד מט(2) 578, 593: "ואדם כי יבקש לדעת מי אביו, מי אמו, מנין בא – 'מי אני' יזעק – כבודו יחייב את כולנו להושיט יד לעזרו".

נפסק כי למימוש זכותו של הילד לדעת מיהו אביו חשיבות עליונה בהתפתחותו הפסיכולוגית התקינה (ראה דברי השופטת ביניש בע"א 7155/96 פלוני נגד היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נא(1) 160, 176).

בית המשפט הדגיש כי הואיל וטובת הילד היא היא העיקרון המנחה, הרי שבאותו אופן יתכנו מקרים שבהם טובת הילד תהא אי ביצוע בדיקת רקמות, בנסיבות מתאימות בהן האב אשר מתכחש לילד – הוא זה אשר דורש את הבדיקה, אך החשוב הוא – כי טובת הילד היא העיקרון המנחה ("היהלום שבכתר של השיטה המשפטית" כפי שנפסק בבע"מ 9638/08);

בנסיבות המקרה שבהן זומן האב הנטען לבית המשפט מספר פעמים אך לא הופיע לדיונים, נקבע כי יש להטיל על האב מאסר בן 7 ימים, עד שיאות לבצע בדיקת רקמות; נפסק כי כנגד הפגיעה בחירותו של האב הנטען, עומדת זכותו של הילד לזהות ולידיעת זהות הוריו, כמו גם אינטרס המדינה שלא יזלזלו בצוויה.

דוד סער, עו"ד

מה הסיכוי של התביעה שלי?
השלימו את 3 השלבים בטופס ליחצו על הזמן שיחת הערכה ונחזור בהקדם!

    ממלאים את הפרטים ולוחצים על הכפתור

    דילוג לתוכן