האם גבר הדורש ביצוע בדיקת אבהות, היות והוא חושד כי מי שנטען כי הוא בנו – אינו בנו, רשאי לקבל את מבוקשו מבית המשפט לענייני משפחה בכל מקרה ומקרה? שאלה זו נדונה בתמש (טב') 22602-09-10 אלמוני נ' פלונית (ניתן ביום 27.11.11).
באותה פרשה חשד גבר מן העדה הדרוזית כי הבן שנולד לו ולאשתו אינו בנו, והוא החל להפיץ שמועות בכפר ולהתכחש לבנו. במקביל, דרש מן האם כי תיאות לבצע בדיקת אבהות. האם סירבה והעניין הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה מציג בזו הלשון את הדילמה:
"שאלת מאזן הנזקים המרכזית העומדת לפתחי בעניין זה היא זו: האם בירור התובענה על דרך של בדיקה גנטית, עלול לסכן את הנתבעת והקטין, לאור האפשרות כי יימצא בסופו של יום כי האב הרשום אינו אביו של הקטין, וזאת לאור הרקע המגזרי, האתני והתרבותי של בעלי הדין? והאם סיכון זה עולה על הצורך הממשי בביצוע הבדיקה?"
הדילמה נגזרת מלשונו של סעיף 28(ד) לחוק מידע גנטי, התשס"א – 2000 אשר קובע כי בדיקת אבהות לא תקויים כאשר עלול להגרם נזק לקטין אשר הבדיקה האמורה מתייחסת אליו, אלא אם כן שוכנע בית המשפט בקיומו של "צורך ממשי" אשר מצדיק את הבדיקה, ואשר גובר על פגיעה שעלולה להגרם כתוצאה מן הבדיקה.
בית המשפט מצא כי בנסיבות שבהן עסקינן בעדה הדרוזית, היה וימצא כי האב אינו אביו הביולוגי של התינוק, הרי שממצא זה יחרוץ את דינו של הילד לא רק לנידוי חברתי ודתי למשך כל חייו, לרבות אי יכולת להנשא לאישה דרוזית בבוא היום, אלא גם יחשוף את האם ואת התינוק לרצח על רקע כבוד המשפחה, ועל כן, אין לחשוף את התינוק לסיכון שבבדיקת אבהות. נכון, אמנם, קבע בית המשפט, כאשר עננת אי הודאות מרחפת מעל לראש התינוק באשר לזהות אביו, מצבו אינו אידיאלי. ברם, בנסיבות שבהן אביו אינו איש אמין, רוב הסיכויים הם שהשמועה שהאב מפיץ בכפר, כאילו התינוק אינו בנו, תחלוף בבוא היום, ואילו בדיקת אבהות אשר עלולה להתברר כשלילית עלולה לחרוץ את דינו של התינוק לנידוי ממשפחת האב ונידוי בכפרו, שלא לדבר על הסיכון הפיזי, כאמור של רצח על רקע כבוד המשפחה. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט, כי אין להורות על קיומה של בדיקת אבהות.
דוד סער, עו"ד
