1.11.11
בתיק תמ"ש 42126-07-10 מ.ע נ' ל.ס ,ע.ס נדון המקרה הבא: המבקש (האב) הכיר את המשיבה (האם) ולאחר קשר קצר נולדה בת, אשר כיום הינה כבת 8 שנים (הקטינה). סמוך ללידה נרשמה הקטינה במשרד הפנים כבתו של האב ובהסכמתו.
במסגרת תביעת מזונות שהוגשה כנגד האב, הועלתה שאלת האבהות אגב אורחא, האב העלה ספק בקשר לאבהותו. האם טענה נחרצות כי הוא האב והראייה הטובה לכך, לדעתה, הוא עצם הרישום במשרד הפנים לכך. עוד טוענת האם, כי האב היה נוכח בחייה של הקטינה בשנותיה הראשונות.
האב טען מנגד, כי עצם הרישום במשרד הפנים אינו מהווה עבורו ראייה, ואף סתר את דבריה של האישה וטען כי מעולם לא היה נוכח בחייה של הקטינה, אף לא בשנותיה הראשונות.
אין חולק כי כאשר הייתה הילדה בת שנתיים, עזב האב את הארץ ועבר להתגורר בארה"ב ומאז לא התקיים כל קשר בין האב ובתו, אף לא קשר טלפוני.
האם מעוניינת בחידוש הקשר בין האב לקטינה, מנגד, האב מעוניין לבצע בדיקת רקמות, על מנת להסיר ספק מלבו אחת ולתמיד. לדבריו, במידה ויעלה כי הוא אביה של הקטינה, הוא ינהג ככזה בפועל ויחדש עמה את הקשר.
לעומת זאת, העובד הסוציאלי והיועמ"ש התנגדו לביצוע הבדיקה וזאת, מפאת הפגיעה בנפשה של הקטינה.
הטענה שנטענה הינה שלתוצאות הבדיקה עלולות להיות השלכות קשות על נפשה של הקטינה, המטות את הכף לאי ביצוע הבדיקה. בפרק סיכום והמלצות של התסקיר נקבע: "במידה ותופרך הטענה כי המשיב הינו אביה באמצעות הבדיקה, במקרה שכזה, תאבד הקטינה את שם משפחתה הרשום, שייכותה וזהותה המשפחתית אשר הינה חלק ממציאותה במשך 8 שנות חייה"…
השאלות שעמדו על הפרק:
- מהי טובת הקטינה? האם טובתה של הקטינה היא שתמשיך לחיות את חייה, הלכה למעשה, ללא קשר עם אביה, במסגרת "הסיפור" שנשתל ע"י אמה מאז ינקות ולפיו האב אכן אביה?
- האם מוטב לקטינה לגדול עם עננה כבדה עם אב תחת "ספק אבהות" או לברר את האמת, אשר עלולה לנפץ את שגדלה עליו עד היום?
- מהם הנזקים האפשריים במידה ויתברר כי האב אינו אביה?
- מה עדיף סיפור או אמת? ומהן ההשלכות של כל צד?
פסיקת בית המשפט:
כחלק מטובת הקטין, עמדה הפסיקה על החשיבות בכך שאדם יתייחס לקטין כבנו מכוח בירור אבהות. כך פסקה כבוד הנשיאה בייניש בע"א 7155/96 פלוני נ' היועמ"ש :
"אף הוריו של אדם לילדיו הם חלק מאישיותו, חלק מה"אני" האישי, המשפחתי והחברתי שלו, אולי יותר משמו. אומנם זהות ההורים אינה דבר הניתן לבחירתו וקביעתו של אדם, אולם התייחסותו של אדם לזולתו כאל בנו- בתו או התייחסות הבן – הבת לאדם כאל הוריהו, מבטאת את אישיותו, רגשותיו וחובותיו במישור האתי – מוסרי"
כמו כן, לידיעת זהותו של האב, ישנה חשיבות במישור הרפואי – בריאותי והכללי ואף היבטים במישור הציבורי.
וכן נקבע בבר"ע (ת"א) 1364/04 היועמ"ש נ' פלונית:
"הנה כי כן, אין חולק, כי קיימת זכות יסוד של ילד לדעת מיהו אביו מולידו ועל כן בעת שמדובר בילד מהפנויה, הדרך הראויה לבירור התביעה היא על ידי מתן הוראה לעריכת בדיקה גנטית להורות".
לאור כל האמור לעיל, נקבע כי בדיקת האבהות תבוצע.
דוד סער, עו"ד
