תשלום לרופאים עבור כוננויות

מאת: עו"ד דוד סער

ככלל שעות כוננות, אלו שעות בהם עובדים אינם עובדים בפועל במקום העבודה, אך עליהם להיות זמינים למצב בו "יוקפצו". משמעות הדבר שהעובד אמנם אינו עובד פיזית, אך נמצא הוא במצב של המתנה למקרה שיתרחש אירוע חירום

אשר יצריך את הגעתו במהרה למקום העבודה וביצוע המוטל עליו.

מהם שעות כוננות?

שעות כוננות זהו דבר שמקובל במיוחד אצל רופאים, מתוקף חשיבות תפקידם, נמצאים הם לעיתים "במשמרות כוננות" בהם במידה ויתרחש אירוע חריג או חירום, יהיו זמינים להגעה מהירה לבית החולים על מנת לתת את הטיפול הטוב אשר מצופה מהם.

הזכות בחוק

הזכות לתגמול בגין שעות כוננות עבור רופאים מעוגנת בהסכמים קיבוציים שונים.

בפס"ד בו דובר על רופאים אשר עובדים בהיקף משרה של 75%, עלתה השאלה לגבי זכויות הרופאים לתגמול בגין כוננויות העל : האם גם כוננויות העל צריכות להיות בהיקף של 75%, דהיינו 22.5 במקום 30 ימים?!

פסק דין לדוגמה

בהסכם הקיבוצי שנחתם ביום 15.03.79 בין מדינת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות המדיצינית הדסה לבין ההסתדרות הרפואית בישראל, נקבע מהם שעות הכוננות וכן את הגדרת התפקיד בעת כוננות. סעיף 36(א) בהסכם זה זה קבע, כי מנהל מחלקה/ יחידה בבית חולים יהא זכאי לתשלום בגובה 30 ימי עבודה בהיותו כונן על במשך כל חודש.

במקרה הזה פעל בית החולים "הלל יפה" באופן שלא תואם את ההסכם הקיבוצי אשר חל עליו ושילם לרופאים לפי היקף משרתם, ובכך הקטין את התשלום עבור ימי הכוננות אשר מגיעים לרופאים מכוח ההסכם הקיבוצי החל עליהם.

בפסק הדין נקבע כי בית החולים נהג בחוסר תום לב, ויש לשלם לרופאים את ימי הכוננויות שלהם על פי ההסכם הקיבוצי החל עליהם, ללא קשר להיקף המשרה בהם הם עובדים. זאת אומרת שכל רופא זכאי ל-30 ימי כוננויות בחודש.

סע"ש 6408-11-12 שמואל ליובושיץ ואח' נגד מדינת ישראל- משרד הבריאות מרכז רפואי הלל יפה.