עובד מגיש כנגד מעבידו תביעה בגין תגמול שעות נוספות. על מי מוטל נטל ההוכחה? שאלה זו נדונה בתע"א (ת"א) 9347-09 רוית צורדקר נ' עו"ד ניר הראל, פורסם בנבו (2011).
בית הדין ציין כי היות והמועדים הרלוונטיים לתקופת העסקתה של התובעת וסיומה, הם, על פי הדין הנוהג טרם תיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958, הרי שחל עליה הדין הקודם ולפיו – על העובד מוטל הנטל להוכיח את מספר השעות שבהן עבד (3000360/98 נחום צמח נ' ש"אש), הרי שמדובר בתביעה לסכום קצוב, שדורשת הוכחות מדויקות לביצוע העבודה (ע"ע 1178/02 אבו סאלח נ' המועצה המקומית מג'אר).
עם זאת, ציין כב' השופט לובוצקי באותה פרשה, כי הפסיקה פירשה את הדין הקודם כך ש"ככל שהוכחה מתכונת העסקה קבועה על ידי העובד, כי אז הועבר הנטל אל המעביד לסתור את גרסת העובד ולהוכיח כי שילם שעות נוספות במלואן כנדרש עפ"י חוק" (ע"ע 216/06 ימית א. בטחון (1998) בע"מ נ' אפריים, לא פורסם, ניתן ביום 12.11.08).
באותה פרשה, היות והתובעת כשלה מלהוכיח את השעות הנוספות הנטענות (שכן לא הציגה אסמכתא מכל סוג כגון רישומים או עדויות של עובדים), תביעתה נדחתה באספקט זה.
מהו תיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1998?
תיקון זה מטיל, בין היתר, חובה על מעביד לנהל פנקס שכר וליתן לעובדיו תלוש שכר, כאשר אי קיום החובה ישית על המעביד פיצויים פליליים עונשיים כמו גם פיצויים לדוגמא עד לסך של 5,000 שקלים. עוד קובע התיקון, כי בתובענה אזרחית לתשלום שכר עבודה, כולל שעות נוספות ועבודה במנוחה השבועית, יועבר אל המעביד הנטל להוכיח את שעות העבודה שעבד העובד, ואם לא ניהל רישומי שעות כדין, יחויב בתשלום עד 15 שעות שבועיות או עד שישים שעות חודשיות; התיקון הנ"ל משליך באופן עקיף על חוק שעות עבודה ומנוחה, ומשמעותו, למעשה, היא כי על המעביד לנהל רישומי שעות עבודה באופן שוטף, ואם הרישומים אינם נעשים באופן דיגיטלי, אלקטרוני או מכני, על המעביד לרשום את שעות העבודה של העובד ולהחתים אותו ליד הרישום.
הנה אם כן, ככל שישנה מחלוקת בין העובד למעביד ביחס לשעות העבודה הנטענות, וככל שהמעביד מתכחש לשעות שעבד בהן העובד, טוב יעשה העובד אם יפנה לעורך דין דיני עבודה. עורך דין דיני עבודה יוכל להגיש בשם העובד לשעבר תביעה לכל רכיבי השכר, ובמידה והמעביד נמנע מלנהל רישום מסודר, יפעיל עורך הדין את תיקון 24 לחוק תוך מינוף החידוש שבתיקון לטובת העובד.
דוד סער, עו"ד
