28.5.14
ביה"ד הארצי לעבודה הבהיר מהי הפרשנות הנכונה לגבי יום המנוחה של עובד לא יהודי.
לגבי עובד יהודי הרי אין כל בעיה, שכן בהתאם להוראת חוק : שעות עבודה ומנוחה תשי"א- 1951 (להלן: "החוק") נקבע כי יום המנוחה לעובד יהודי יהיה יום השבת (הוראת סעיף 7(ב) (1) לחוק). ומכאן נשאלת השאלה, מה בנוגע לעובד שאינו יהודי, האם יש לו יום מנוחה בכלל? ואם יש לו יום מנוחה, האם זהו יום קבוע בשבוע, או שהעובד יכול לקבוע כל שבוע, איזה יום מבין ימי השבוע (שישי או שבת או ראשון) הוא בוחר לעצמו כיום בחירה – יום מנוחה?
בית הדין הארצי לעבודה נדרש לעניין וקבע כי רק בחירה קבועה של יום המנוחה השבועית על ידי עובד לא יהודי, תענה על תכלית החקיקה וזאת בהתאם לנקבע ב בסעיף 7(ב) לחוק:
"(ב)המנוחה השבועית תכלול –
(1) לגבי יהודי – את יום השבת;
(2) לגבי מי שאינו יהודי – את יום השבת או את יום הראשון או את היום הששי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו."
היינו, יש לקבוע לעובד יום מנוחה שבועי קבוע והמעסיק ו/או העובד אינם יכולים לשנות יום זה מידי שבוע וזאת בכדי למנוע מצב בו העובד יעבוד יותר משבוע ימים רצוף (אם לדוגמא פעם יבחר יום שישי ופעם יבחר יום ראשון, יצא מצב בו יעבוד יותר משבוע ימים רצוף) וכמובן שאין זו תכלית החקיקה. לאור האמור, על העובד הלא יהודי לבחור לו יום בשבוע (שישי, שבת או ראשון) וזה יהיה היום הקבוע בו הוא נוטל את חופשתו ויחשב לו הדבר "כיום מנוחה".
ע"פ ( ביה"ד הארצי לעבודה) 46825-02-13 מדינת ישראל נ' זיכיון האופנה רנואר בע"מ ואח'
דוד סער, עו"ד
