סוגיית השעות הנוספות בעבודה זכתה לליבון רב במסגרת מאבקי עובדים במעבידיהם לתשלום שעות נוספות. סוגיה זו פנים רבות לה ועולה היא חדשות לבקרים אם מצד עובדים בכירים או בכירים למחצה, אשר עובדים שעות רבות ודורשים תשלום בגין שעות נוספות ואם מצד עובדים זוטרים, אשר תנאי עבודתם מצריכים אותם לשהות משך שעות רבות בסביבת העבודה.
מצד עובדים בכירים או ספק בכירים, עולה סוגיה זו כמעט תמיד תוך מחלוקת עם המעסיק – האם עונים הם על הגדרת משרתם כ"משרת אמון" או שמשרתם בעצם היא רגילה ואינה דרשת אמון מיוחד במערכת יחסי העבודה בינם לבין המעסיק. קולמוסין רבים נשברו על כך והסיבות מובנות. שכן, אם ייחשב העובד כבעל תפקיד הנכנס להגדרת משרת אמון, הרי שעל פי חוק שעות עבודה ומנוחה לא יהיה זכאי לתשלום בגין שעות נוספות, ואחרת, יהיה זכאי. משרת אמון זכתה להגדרה בפסיקה כמשרה בכירה אשר העובד הנושא משרה זו נמנה על ההנהלה הבכירה של הארגון שהינו אדון לעצמו ללא פיקוח וכן בסמכותו לקבל החלטות המתוות מדיניות בחברה, זאת כאשר מדובר בעובדים בכירים. מנגד עובדים זוטרים יותר יש ואשר נדרשים הם לשהות ממושכות מאד בעבודה. דוגמא לכך: עובד סיעודי הסועד אדם בביתו ואף ישן בבית החולה, נהגי אוטובוסים המסיעים מטיילים למשך מס' ימים ונאלצים לשהות עם המטיילים משך זמן זה. נשאלת השאלה מתי ייחשבו אלה כעובדים שעות נוספות? התשובה לכך ניתנה במס' פסקי דין. פסק דין מאפיין במקרה זה ניתן בעניין בלויו טרסיטה נ' יוסף לוגסי ואח' ע"ע 001333/04. במקרה זה עבדה הגב' טרסיטה במשך 5 שנים משך שעות רבות ביממה, ובעת עזיבתה תבעה היא בין היתר שעות נוספות. בית הדין הארצי, שם נדונה התובענה בשבתו כערכאת ערעור בפרשה זו לאחרונה, קבע מס' כללים ועקרונות. בין היתר נקבע, כי חישוב השעות הנוספות ייעשה עפ"י השעות בהן עמד העובד לרשות מעסיקו ולא היה חופשי לעשות כרצונו. כמו כן קבע, כי הזכאות לגמול שעות נוספות יוכרעו עפ"י נסיבות המקרה כפי שהוכח בפועל ולא עפ"י לשון החוזה. לאחר ניתוח עיסוקה של העובדת הנ"ל קבע ביה"ד כי זכאית היא לגמול עבור 2 שעות עבודה נוספות ביום. חשוב מאד להדגיש, כי על התובע שעות נוספות מוטלת החובה להוכיח כי עבד שעות נוספות והוכחה זו תמיד תהיה באמצעות רישום מתאים של שעות העבודה, או נסיבות מיוחדות המוכיחות זאת מעבר לכל ספק. דוד סער, עו"ד
