בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א – 1951 (להלן- החוק), על העובד לעבוד 43 שעות שבועיות. במידה ומסגרת העבודה הנה פחותה מ- 43 שעות, כל שעה נוספת שהוא עובד תחשב "כשעה עודפת", שעה שעליה יהיה זכאי להשתכר בשיעור 100%. במידה והעובד עבד שעות רבות בעבודה ועבר את מכסת 43 השעות השבועיות, כל שעה מעבר ל- 43 שעות תחשב "כשעה נוספת" עליה יהיה זכאי לתגמול בשיעור 125% או 150%.
בהתאם לסעיף 1 לחוק, עבודת לילה מוגדרת כעבודה של 7 שעות, כאשר שעתיים ממנה לפחות הן בין השעות 22:00 ל- 6:00 בבוקר שלמחרת. כך שאם עובד עובד לפחות שעתיים בין השעות הללו, הוא יהיה זכאי לתעריף של 125% בעבור שעות אלה.
שאלה:
עובד שעובד במשך 5 ימים בשבוע, 8 שעות מידי יום, בין השעות 8:00-16:00. יום אחד, התבקש העובד לעבוד משך שעה אחת בלילה, בין השעות 2:00-3:00 לפנות בוקר ולמחרת הוא עבד כרגיל, בין השעות 8:00-16:00. השאלה, האם שעת לילה זו תחשב לו לשעה עודפת? או לשעה נוספת? או לשעת לילה?
תשובה:
בהתאם לסעיף 21 לחוק, בין יום עבודה אחד למשנהו, תחול הפסקה של שמונה שעות לפחות.
לפיכך, העבודה בשעה 2:00 – 3:00 לפנות בוקר, אינה קשורה ליום עבודה הקודם, הואיל ועברו 8 שעות, אולם היא קשורה ליום העבודה שלאחר מכן, היות ובין השעה 3:00 לפנות בוקר לשעה 8:00 בבוקר, לא עברו 8 שעות ושעת העבודה בלילה מצטרפת למעשה ל-8 שעות העבודה ביום שלמחרת.
הואיל והעובד עובד 5 ימים בשבוע, למשך 8 שעות ביום, היינו, 40 שעות שבועיות, השעה שעבד בה בלילה תהא השעה ה- 41, ולפיכך, תחשב "כשעה עודפת" היות ולא עבר את מכסת 43 השעות השבועיות. כמו כן, הוא לא יקבל עליה "שעת לילה" זאת, היות ובכדי להיות זכאי לתעריף שעת לילה- 125%, עליו לעבוד לפחות שעתיים בשעות לילה, ובמקרה דנן, הוא עבד רק שעה. לאור האמור, העובד יקבל בעבור השעה שעבד בה בלילה תעריף רגיל של 100%.
דוד סער, עו"ד
