בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 165-06 אפרים אלדר נ' ק.ש. אוטו סנטר בע"מ, דחה ערעורו של עובד לגמול בעד עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית, בשל היותו בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, ומשכך נקבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליו.
במקרה הנדון, דובר בעובד שהועסק בחברה למכירת כלי רכב משומשים בתפקיד מנהל אתר. שכרו של המערער עמד על סך של כ-16,000 ₪ ולא שולם לו תשלום נוסף בעד עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית. כשנה לאחר פיטוריו, הגיש המערער תביעה לחייב את החברה לשלם לו שכר עבור עבודתו בשעות נוספות ובמנוחה השבועית. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו משני נימוקים: האחד, תפקידו של המערער היה תפקיד הנהלה הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי ולכן לא חלות עליו הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ; השני, גם אם הוראות החוק היו חלות על המערער, הרי שהוא לא הצליח להוכיח את תביעתו לגמול שעות נוספות.
בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורו של העובד מאותם הנימוקים, בציינו את הפסיקה הקיימת בדבר מאפייניו של תפקיד הדורש "מידה מיוחדת של אמון אישי": "ככלל המדובר בעובד בכיר, בעל אחריות מיוחדת, שמקבל שכר גבוה התואם את האמון האישי המיוחד לו הוא זוכה", ו"ההיבט של "מידה מיוחדת" צריך להתבטא הן בשעות עבודתו של העובד והן בשכרו" [עע (ארצי) 570/06 עו"ד עמוס אגרון – עו"ד זיוה כץ].
בעניין בסט ביי [ע"פ (ארצי) 16/08מדינת ישראל – משרד התמ"ת – בסט ביי רשתות שיווק בע"מ] נקבע כי על מנת שחוק שעות עבודה ומנוחה יחול על עובד בשל "מידה מיוחדת של אמון אישי", צריכה להתקיים זיקה קרובה ומיוחדת של בעל התפקיד בו מדובר ל'תפקיד הנהלה' עליו לא חל החוק, כגון – מנהל לשכה של מנהל חברה גדולה או נהג המנכ"ל".
במקרה הנדון, קבע בית הדין הארצי, כי יישום המבחנים שנקבעו בעניין בסט ביי, מובילים למסקנה כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה לא חלות על המערער, שכן הוא השתתף בישיבות ההנהלה בהן השתתפו רק עובדי הדרג הבכיר, היה שותף לגיבוש תכנית עבודה לאתר אותו ניהל, שהוא האתר המרכזי, היה שותף לסודות החברה ולקביעת מדיניותה, היה לו שיקול דעת עצמאי בנושאים כספיים ומשכורתו הייתה גבוה יחסית למשכורות יתר עובדי החברה.
באשר להוכחת עבודה בשעות נוספות, קבע בית הדין הארצי כי ככל שהיה נקבע שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה חלות על המערער, הרי שלא הצליח הוא להוכיח את תביעתו בנוגע לאותם חודשים בהם הגיש דוחות ידניים ולא דוחות נוכחות ממוחשבים.
בסופו של יום, דחה בית הדין הארצי את ערעורו של העובד מהנימוקים שפורטו לעיל.
דוד סער, עו"ד
