האם עובד המשוחח בטלפון בענייני עבודה בדרך לביתו, נחשב זמן עבודה?
מאת: עו"ד דוד סער
25.6.14
בתיק שהגיע בפני בית הדין האזורי לעבודה, נדון המקרה הבא:
המעסיקה, חברת פרמייר ים המלח מעבדות קוסמטיקה בע"מ (להלן: "המעסיקה"), פיטרה את התובע, מר רפאל שגב (להלן: "התובע") ולא שילמה לו את כל זכויותיו. התובע הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ותבע את זכויותיו. בין היתר, תבע התובע תוספת לפיצויי פיטורים, היות ולטענתו, המעסיקה לא חישבה בפיצויי הפיטורים את רכיב העמלות והבונוסים שלו אשר היו צריכים להיכלל בפיצויי הפיטורים. כמו כן, תבע התובע ימי חופשה וימי הבראה.
בנוסף, תבע התובע שעות נוספות, כאשר במסגרת השעות אותן חישב התובע כשעות עבודה, היו אלה שעות הנסיעה של התובע מביתו למקום עבודתו.
ביה"ד התייחס לתביעתו זו של התובע וקבע, כי ככלל, זמן הנסיעות מהעבודה אל הבית או מהבית אל מקום העבודה אינו חלק משעות העבודה של העובד. אולם, בעניינו, פסק בית הדין כי יש להחשיב את זמן הנסיעה של העובד מביתו למקום עבודתו, המרוחק כשעה ממקום העבודה, במיוחד לאור העובדה שהתובע הוכיח כי הוא נדרש "לעבוד" במהלך נסיעתו זו, היה על התובע לשוחח טלפונית עם עובדי המעסיקה במהלך הנסיעה בכדי לתדרך אותם.
לאור האמור, נקבע כי אלו הן שעות עבודה לכל דבר ועניין ויש לשלם עליהם שכר עבודה. כמו כן, חויבה המעסיקה בתוספת פיצויי פיטורים, היות והיה עליה להכליל את העמלות והבונוסים לרכיב השכר הקובע לפיצויים.
סע (ת"א) 6061-09-11 רפאל שגב נ' פרמייר ים המלח מעבדות קוסמטיקה בע"מ
דוד סער, עו"ד