כבוד השופטת יהודית גלטנר-הופמן מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע חייבה ביום 24.08.2009 בפסק דין תקדימי ( עב' (ב"ש) 1528/05), סרסור שהעסיק נערת ליווי לשלם לה יותר מ-40 אלף שקל ( 36,333 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.2.04) ,כשכר בעבור העבודה שביצעה בשירותו. בית הדין קבע שבין הזונה לסרסור התקיימו יחסי עובד-מעביד. כבוד השופטת הופמן, דחתה את טענת הסרסור לפיה אין להכיר בקיומם של יחסי עובד-מעביד בינו לבין התובעת, מאחר שהיא לא עבדה תחת פיקוחו הישיר. כבוד השופטת הופמן הדגישה בפסק דינה כי " התובעת- ככל בן אנוש, זכאית לתמורה מימינאלית בעד עבודתה שלא תפחת משיעורו של שכר המינימום. במקרים בהם לא ניתן לקבוע מהו השכר שהוסכם בין הצדדים או מהו השכר הראוי בעד ביצוע העבודה, נדרש בית הדין לפסוק לכל הפחות שכר בגובה שכר המינימום. זאת ועוד, במקרים בהם אין אפשרות לחייב בתשלום פיצויי הלנת שכר בשל כך שלא ניתן לקבוע את גובה התמורה שהיה על המעסיק לשלם לעובדו או למבצע העבודה, מוסמך בית הדין להטיל פיצוי הלנה על שכר המינימום , מכח סעיף 8 לחוק שכר מינימום שעניינו " פיצויים מוגדלים", וזה לשונו: " בית הדין לעבודה רשאי לחייב מעביד שהלין שכר מינימום, לשלם לעובד פיצויי הלנת שכר מוגדלים, ככל שיראה לו צודק בנסיבות העניין". " זאת ועוד, כבוד השופטת הופמן קבעה כי ביחסים שבין האשה לסרסור גלומים היבטים של יחסי עובד-מעביד, מכיוון שהיא ביצעה עבורו עבודה והסרסור הפיק רווח מעבודתה. "לפיכך, יש לזכות את התובעת בשכר ראוי – התמורה שקיבל האיש מהלקוחות הרבים ששירתה עבורו, בניכוי הסכומים שהיא החלה לקבל כשבועיים לאחר תחילת עבודה". זאת ועוד, השופטת היתה מוכנה לפסוק לנערת הליווי פיצוי בגין כאב וסבל, דא עקא לאור העובדה, כי נערת הליווי לא כימתה תביעתה לפיצוי בגין כאב וסבל, לא פסקה כבוד השופטת פיצוי בגין ראש נזק זה. פסק דין זה מעלה הרבה סוגיות ושאלות, כך למשל האם נערת ליווי שנדבקה במחלת מין במהלך עבודתה , תהיה זכאית לתבוע את המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה / מחלת מקצוע. האם תוכל לבקש הפעלת תקנה 15 לצורך הגדלת נכותה התפקודית? במידה ונערת הליווי הפכה להיות פחות אטרקטיבית ובשל כך פוטרה מעבודתה, האם זכאית היא לתבוע מהמוסד לביטוח הלאומי דמי אבטלה ? והאם אלמן או אלמנה שאיבדו את בן/בת זוגם בתאונה טרגית, זכאים לתבוע את חברת הביטוח בגין אובדן " שירותים חברתיים" ? האם אין בפסק הדין משום אמירה לגבי מיסוד מקצוע הזנות בארץ? שאלות אלו ככל הנראה עוד יתבררו בבתי הדין בארץ, זאת ככל שנערות הליווי תעמודנה על זכויותיהן. דוד סער, עו"ד
